המטרו אמור להתחיל לנוע על פי ההערכות במנהרות עמוקות באזור המרכז באורך כולל של כ-300 ק"מ, בשנת 2040. אולם, מבקר המדינה מתריע, כי קשיים רבים צפויים בדרך.
"פרויקט המטרו בגוש דן הוא הגדול במיזמי ישראל. האתגרים בו עצומים מבחינות רבות: עלויות בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים, שינועי אלפי משאיות כבדות בלב גוש דן, הוצאת מיליוני קוב אדמה מחפירות של 300 ק"מ מנהרות ואתגרים רבים נוספים", מתריע מבקר המדינה. "הדחיות בהשלמתו גורמות לנזק של עשרות מיליארדי שקלים לאזרח ישראל. ליקויים בהיערכות נכונה עלולים להביא לדחיות סיום הפרויקט, לשיבוש החיים של מיליוני אזרחים ולהגדלה משמעותית בעלויות".
בדו"ח נטען כי רשות המטרו הוקמה בשנת 2025 ועדיין יש בה רק חמישה עובדים. מנהל רשות המטרו שגוייס על ידי משרד התחבורה רק שלוש שנים ממועד הקמת ועדת האיתור, כיהן בתפקידו חודשים בודדים בלבד.
"הדבר פוגע באופן משמעותי בניהול הפרויקט. כיצד ייתכן שאין מנהל לרשות המטרו האחראית על הפרוייקט שעלותו בחוק, נכון ל-2025, עומדת על כ-177 מיליארד שקל?", מציין מבקר המדינה בדו"ח הביקורת הנוקב ומזהיר: "נת"ע, משרד התחבורה ורשות המטרו טרם השלימו את ההיערכות לקליטה של עד 16 אלף מומחים ועובדים זרים הנדרשים לפרויקט. עלו פערים בהיערכות לקליטת המכונות והציוד ההנדסי. טרם גובשה תוכנית להסדרת העומס החריג הצפוי, כשאלפי משאיות ינועו בגוש דן לצורך העבודות, כל אלו עלולים לגרום לעיכובי לו"ז משמעותיים".
הדו"ח מעלה שלושה סיכונים כספיים מהותיים לעת הזו: פערים בהיקף של מיליארדי שקלים באומדן הפרויקט לעומת התקציב המאושר; קיטון מסתמן בהכנסות הייעודיות ממיסי ההשבחה ואחרות, המהווה 50% ממקורות הפרוייקט; פערים במימון הממשלתי לתקופת הביניים עד לגביית ההכנסות הייעודיות בפרויקט, בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, כאשר משרד האוצר טרם הציג לממשלה מתווה.
"מיזם המטרו הוא פרויקט לאומי ולכן הוא מחייב התייחסות מיוחדת של כלל משרדי הממשלה הנוגעים לעניין", מדגישים מחברי דו"ח הביקורת – "הפרויקט גם מחייב תיאום מרבי וגיוס משאבים וקשב ניהולי ממגוון גופים במשק. על שרת התחבורה, שר האוצר והגופים האחראיים על הפרויקט לפעול באופן מיידי לתיקון הליקויים ולייעל את העבודה על פרויקט המטרו עבור תושבי גוש דן וכלל תושבי ישראל".
מהביקורת עולה, כי המטרו צפוי לפעול ב-24 רשויות מקומיות, שמתגוררים בהן יותר משלושה מיליון תושבים.
"מיזם תשתיות בהיקף ובפריסה גיאוגרפית רחבים כל כך מציב בפני המשק הישראלי כולו אתגר גדול במגוון היבטים: תכנון ואישורים סטטוטוריים מורכבים, עבודות הנדסה אזרחית בהיקף עצום והאתגרים הלוגיסטיים הכרוכים בכך, אספקת הציוד הנדרש לעבודות, גיוס כוח אדם בישראל ובעולם, היערכות משק החשמל, תיאום תשתיות ורכב בין בעלי תשתיות רבים והעמדת המימון הדרוש לביצוע הפרויקט".
עוד עולה מהדו"ח כי במערכת הסעת ההמונים במטרופולין תל אביב חסר כמעט לחלוטין "שלד המערכת", הכולל תשתיות תחבורתיות של קווי מטרו, רכבות קלות ומסלולים ייעודיים לאוטובוסים רבי קיבולת הנעים בנתיבי תחבורה ציבורית ומקבלים עדיפות בתנועה.
"אם לא יחול שינוי במצב הקיים ולא ישופר השירות בתחבורה הציבורית, המגמה השלילית עלולה להימשך והתועלת לציבור תיפגע", מתריעים עוד מחברי הדו"ח.
עוד נטען, כי מלאי הציוד הקיים במשק הישראלי אינו מספיק להקמת פרויקט המטרו ואילו הציוד הנדרש לביצוע עבודות בטכנולוגיות שלא נוסו בישראל, כגון ציוד להקפאת קרקע, אינו קיים בארץ כלל והחפירות שבוצעו עד היום במסגרת הרכבת הקלה נעשו על ידי קבלנים זרים שהביאו את המכונות והן כבר אינן נמצאות בארץ.
עוד עולה מהביקורת, כי משרד התחבורה טרם הסדיר רשות תמרור מקומית ייעודית לפרויקט המטרו.
"קידום הפרויקט בלוחות הזמנים הנוקשים תוך צמצום נתיבי נסיעה ותוספת של 72 נסיעות משאית בחודש במרכזי אוכלוסייה צפופים, יחייבו תיאום מלא בין החברה לרשויות המקומיות", מתריעים עוד מחברי הדו"ח.
עוד נטען בביקורת, כי נפלה טעות בתכנון הכניסות לתחנות בשלושת קווי המטרו. "התחנות תוכננו עם כניסה בודדת במקום עם שתי כניסות לפחות", נכתב עוד בדו"ח.
אנגלמן ממליץ לנוכח ממצאי הביקורת והמחסור בתשתיות התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב ובפרט המחסור ברובד החיבור בין ערי המטרופולין הסמוכות, ולנוכח עומסי תנועה חריגים במטרופולין ביחס למצב בערי מטרופולין אחרות במדינות המפותחות ולנוכח העלויות הכלכליות המושתות בשל כך על המשק, המוערכות בכ-30-25 מיליארד שקל בשנה – חיוני כי משרד התחבורה והאוצר והממונים על הנושא יפעלו בשיתוף גורמים ממשלתיים ומקומיים לקידום והשלמת כלל הפרויקטים של קידום תחבורה ציבורית.
עוד הוא ממליץ להיערך להבאת עובדים לא ישראלים ובמקביל, לעודד ביקוש ללימודי הנדסה אזרחית של ישראלים באמצעות מלגות והתחייבות להעסקה בתום הלימודים בפרויקטים לאומיים תחום תשתיות התחבורה, כפי שנעשה במסלול העתודה האקדמית ובמגוון מסלולים של משרד הבריאות.
"מיזם המטרו הוא פרויקט לאומי ולכן הוא מחייב התייחסות מיוחדת של כלל משרדי הממשלה הנוגעים לעניין והוא גם מחייב תיאום מרבי וגיוס משאים וקשב ניהולי מגוון משק", מציין אנגלמן בסיכום הדו"ח וממליץ לשרי האוצר והתחבורה לעקוב באופן הדוק אחר התקדמות הפרויקט ולפעול לאיתור והסרת חסמים ביצועיים או תקציביים.
מטעם חברת נת"ע נמסר: "חברת נת״ע מברכת על דו"ח מבקר המדינה ורואה בו כלי חשוב לשיפור ולבקרה. מאז החלה כתיבתו (לפני כשנה וחצי), חלה התקדמות משמעותית בהערכות החברה להקמת המטרו, תוך שיתוף פעולה הדוק עם משרדי התחבורה והאוצר, רשויות ממשלתיות, רשויות מקומיות, וכלל הגורמים השותפים לפרויקט. לאחרונה יצאה נת"ע במכרזי ענק חסרי תקדים (65 מיליארד ₪) לכריית המנהרות, מהלך שצפוי להביא לישראל את מיטב חברות התשתית בעולם, על ניסיונם ציודם ואנשיהם. פרויקט המטרו הוא פרויקט התשתיות הגדול והמורכב בישראל, ונת"ע פועלת לגיוס מיטב הטכנולוגיות המתקדמות על מנת להתמודד עם אתגריו הרבים, וזאת במטרה להקים רשת מטרו חדשנית בטוחה ואמינה. נת״ע מודעת לגודל האחריות המוטלת עליה, ופועלת בשקיפות ובמקצועיות , מתוך מחויבות להצלחת פרויקט המטרו, ולשיפור משמעותי של התחבורה הציבורית ואיכות החיים בישראל".
התרעות פיקוד העורף