קמפוס אנבידיה, שצפוי לכלול מתחמי משרדים ומעבדות בהיקף של כ-160 אלף מ"ר ובהשקעה של מיליארדי שקלים, צפוי להשפיע באופן נרחב על המרחב כולו, בין היתר באמצעות גידול בביקושים לדיור, לתשתיות ולשירותים עירוניים. ברקע זה, שינוי הגבולות נתפס כמהלך משלים שנועד להרחיב את יכולת הפיתוח של היישוב.
ההליך הנוכחי אינו חדש. כבר בשנת 2018 פנתה קריית טבעון למשרד הפנים בבקשה להרחיב את תחום השיפוט שלה, נוכח מחסור בעתודות קרקע למגורים, תשתיות והרחבת בית העלמין. הבקשה לא קודמה במשך שנים, עד שבשנת 2023 גובש מסמך הבנות משותף בין ראשי שתי הרשויות דאז, ובהמשך, לאחר הבחירות לרשויות המקומיות ב-2024, אושררה הבקשה מחדש גם על ידי הנהגות הרשויות הנוכחיות.
בראשית 2025 הסמיך מנכ"ל משרד הפנים את הוועדה הגיאוגרפית לבחון את שינוי הגבולות, תוך התמקדות בשלושה תאי שטח: שניים המיועדים להעברה לקריית טבעון ואחד להעברה לעמק יזרעאל.
תא השטח המרכזי, בשטח של כ-47 דונם, מצוי כיום בתחום עמק יזרעאל וכולל את אזור כפר תקווה, כפר לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. העברתו לקריית טבעון נועדה ליצור רצף בין שכונות קיימות ביישוב ולאפשר פיתוח עתידי מוסדר. ברשות מקרקעי ישראל ציינו בפני הוועדה כי עם השלמת שינוי הגבולות, בכוונתם לפעול לשיווק הקרקע בשיתוף המועצה המקומית. חלק מהשטח צפוי להישאר כשטח ציבורי פתוח, תוך תיאום עם הנהלת כפר תקווה.
תא שטח נוסף, בשטח של כ-6 דונם, נוגע לכביש הכניסה לשכונת קריית חרושת. אף שהכביש מצוי כיום בתחום המועצה האזורית עמק יזרעאל, בפועל תחזוקתו והתמודדות עם בעיות תפעול והצפות מבוצעות על ידי קריית טבעון. הוועדה קבעה כי העברת השטח תאפשר הסדרה תכנונית ברורה, תוך שמירה על אפשרות להמשך עיבוד חקלאי עד תחילת העבודות בפועל.
בדוח הודגש כי קריית טבעון מתקרבת לגבול הקיבולת שנקבעה בתוכנית המתאר הכוללנית שלה, שאושרה בשנת 2019, וכי עתודות הקרקע בתחומה מוגבלות. עוד צוין כי השיוך של השטחים לשני מחוזות שונים, מחוז חיפה ומחוז צפון, יצר לאורך השנים חסמים תכנוניים משמעותיים ועיכב יישום תוכניות בפועל.
הוועדה סיכמה כי שינוי הגבולות יאפשר להסיר חסמים אלה, לקדם רצף תכנוני ותפקודי בין שכונות קיימות, ולהתאים את תחום השיפוט למציאות בשטח, שבה שירותים, תשתיות ודרכי גישה כבר מתנהלים בפועל על ידי קריית טבעון.
התרעות פיקוד העורף