פאר, 52, מכפר סבא, נשואה לגיא ואם לשלושה, תהיה בין הרצים במרתון "בנק לאומי תל אביב", שיתקיים ביוזמת עיריית תל אביב-יפו ביום שישי, 27 בפברואר. במסגרת המרתון יתקיים הפרויקט החברתי "תעבירו את זה הלאה" בשיתוף Run500k ובחסות DELTA. הרצים והרצות במרתון מוזמנים להביא נעלי ריצה שאינן בשימוש, אלה יעברו כיבוס יסודי, חיטוי, החלפת שרוכים ורפידות במידת הצורך, ולאחר בדיקת איכות הן יועברו לחלוקה.
"Run500K נולד מתוך האהבה שלי לריצה ומתוך ההבנה שנעל ריצה טובה יכולה לשנות חיים", מצהירה פאר. "הרעיון החל להירקם בראשי בעקבות ההכנות שלי למרתון תל אביב ב-2018. אני רצה המון שנים, אבל זה היה המרתון המלא הראשון שלי. בדרך כלל, בזמן אימונים למרתון מחליפים נעליים בכל 700 קילומטר".
"אחרי מרחק כזה הבלמים והסוליות נשחקים, ויש סכנה לפציעה. אני הייתי קונה נעליים איכותיות ויקרות, ואז הייתי מחליפה זוג, ואת הקודם מכבסת ושמה בצד. לא רציתי שנעליים יקרות כאלה יהיו מונחות סתם ליד הפח. תמיד חשבתי למי אפשר לתת אותן. ואז, יום אחד, עמד לפניי בסופר נער בן 17 בנעלי ספורט קרועות ובלויות. מכאן הגיע הרעיון להקמת המיזם", מספרת פאר.
פאר, העובדת לפרנסתה במחלקת קריאייטיב בחברת קורן פתרונות חזותיים, החליטה שלכל זוג נעליים שיימסר יצורף משפט השראה - מהנותן למקבל. "לפעמים מילה אחת טובה נותנת את הכוח לעשות את הצעד הראשון", היא מסבירה. "אלה בעצם משפטי העצמה שמחזקים את מקבלי הנעליים. במקרים רבים מדובר באוכלוסייה מוחלשת או באנשים שזקוקים לעידוד, לחיזוקים. את משפטי ההשראה, שמופיעים מאחורי התווית שעל הנעליים, אנשים היו כותבים לי בהתחלה על פתקים. עכשיו משפטי ההשראה כבר מודפסים".
המיזם יצא לדרך ביולי 2023. עד כה חולקו במסגרתו מעל 6,000 זוגות נעלי ספורט מחודשות. "התחלתי לדבר על המיזם ברשתות החברתיות עם קבוצות של קהילת הרצים", פאר משחזרת. "ביקשתי מהתורמים להביא נעליים, אבל לא נעליים גמורות. אמרתי 'תביאו נעליים ב-500', כלומר, כאלה שאפשר לרוץ בהן עוד 200 קילומטר. אנשים רגילים לקבל בגדים מיד שנייה, אבל לא נעליים. אז התחלתי לשנות פרדיגמה. אנשים רבים בכלל לא מודעים לכך שיש כאלה שאין להם נעליים. ככל שהיו יותר שאלות לגבי המיזם, ככה יותר הידקתי אותו".
פאר נהגה להגיע בריצותיה לנמל תל אביב ולקבל שם את התרומות. "אנשים היו מחכים לי ומביאים נעליים", היא מתארת. "ואז הצטרפו אליי עוד ועוד מתנדבים שהתחילו לאסוף נעליים מאזורים שונים ברחבי הארץ. בהתחלה הכל היה אצלי, במחסן של הגינה, אבל עכשיו עיריית כפר סבא מקצה לי מחסן קטן. הקהילה שלנו גדלה ומתרחבת. יש כבר 32 מתנדבים שפועלים בנקודות איסוף מנהריה ועד אילת. יש גם כאלה שעושים פרויקטים מיוחדים, למשל, איסוף נעליים מחנויות שיש להן מלאים".
עוד היא מספרת: "המטרה שלנו היא לגדול, לשתף פעולה עם עיריות וחברות שמבינות את הערך של המיזם. אנחנו מתבססים כיום על תרומות. ככל שיהיו לנו יותר משאבים, נוכל להגיע לעוד יעדים, לעוד אוכלוסיות ולפתח את המיזם, בשאיפה שבעתיד הוא יהפוך לגלובלי. יש לי מלא רעיונות, לאו דווקא בחלוקת נעליים. אני רוצה לעודד אנשים להאמין בעצמם. אני מעבירה הרצאות על המיזם ומסבירה לאנשים שאפשר גם לעבוד במשרה מלאה, גם לרוץ מרתון וגם להתנדב למען אחרים".
פאר מעידה שמאז 7 באוקטובר המיזם נעשה משמעותי יותר. "הרבה חיילים עזבו את הבית בלי נעלי ספורט, רק עם המדים", היא מתארת. "התחלנו לקבל בקשות ממילואימניקים ומחיילים בסדיר להביא להם נעליים. אחר כך היו המפונים, שיצאו בלי כלום מהבית. חילקנו נעליים למפונים במלונות ובכל מיני חמ"לים שיצרו איתנו קשר".
באחד ממוקדי החלוקה, מחלקות השיקום בבתי חולים, פאר הייתה מעורבת אישית. "הבן שלי נפצע בעזה ועבר שיקום במשך שנה", היא מספרת. "נחשפתי לחיילים הפצועים במחלקת השיקום, חלקם עם פרוטזות. ככל שהבאנו לשם יותר נעליים, היה יותר ביקוש". כיום הפניות למיזם נעשות דרך הרשתות החברתיות ודרך אתר המיזם, הנושא את שמו. רבות מהנעליים נמסרות לבקשת עמותות שונות.
"לדוגמה, עמותת לשובע, שמסייעת לדרי רחוב, לאותם אנשים שקופים שאף אחד לא מסתכל עליהם", פאר מספרת. "כשהם מקבלים נעליים, זה נותן להם להרגיש שמישהו מכבד אותם ומתייחס אליהם. כיום כבר צוחקים שכל דיירי הרחוב בתל אביב נועלים נעלי אדידס. ויש גם קהילת אילנות, שמטפלת בנפגעי סמים. אנחנו לא רק מחלקים שם נעליים, גם מרצים בנושא עמידה באתגרים באמצעות הריצה וכדומה".
"בנוסף, אנחנו משתפים פעולה עם עמותת אח גדול, שמלווה חיילים בודדים. להרבה חיילים בודדים שמגיעים מחו"ל יש קושי בשפה. דרך הריצה הם מתחברים לקהילה. וכשאנחנו מחלקים נעליים במסגרת 'חיבוק ברזל', תוכנית שנותנת מענה לנפגעי טראומה מ-7 באוקטובר ומהמלחמה, אנחנו גם מדברים על ספורט וזה משפר את מצב הרוח", מספרת פאר.
במרתון הקרוב פאר תסגור מעגל. "הפרויקט שלי נולד בעצם מהכנות למרתון תל אביב, מאהבה לסביבה, והמיזם חוזר עכשיו אל המרתון כדי לעשות טוב. זו הוכחה שספורט, נתינה וקיימות יכולים ללכת, או לרוץ, יחד ולהוביל לשינוי אמיתי", היא אומרת. "כשהייתי בת 45 הגעתי למסקנה שאנחנו מגיעים לעולם עם תפקיד. נקודת המפגש עם הנעל האירה לי עולם ומלואו. קיימות, נתינה ועידוד הספורט הם ערכים שמנחים אותי בחיים, ואני שמחה להעביר אותם הלאה. אנחנו מקבלים הרבה תגובות. אנשים אומרים שאנחנו משנים חיים".
התרעות פיקוד העורף