"זה תוכנן לפני הבחירות למועצה, הקלטה שלעולם לא תתקיים. אני זוכר איך הוא נאנח כשדיבר על תקופת הבחירות. 'זה יעבור', הוא אמר לי, 'יש לי תוכניות גדולות'. הוא כבר חלם על התפקיד הבא שלו: לחבר לישראל קהילות יהודיות קטנות. תמיד היה לו חזון גדול יותר.
"ביום הזיכרון הראשון שאחרי מותו מצאתי את עצמי יושב ו'מראיין' אותו. זה נשמע אולי מוזר, אבל הרגשתי שאני חייב לסגור מעגל ולעשות את שתכננו, כאילו הוא איתי. שאלתי שאלות והתשובות פשוט זרמו – לא ממני, אלא מהחלק שבי שמחובר אליו. כל מי שהכיר את אופיר אמר לי אותו הדבר, 'אלו המילים שלו'. מאז אני ממשיך 'להתכתב' איתו. זו לא מיסטיקה, זו הנוכחות שלו שממשיכה לחיות בכולנו".
500 חברים הכי טובים
"הספר לא כתוב כביוגרפיה, אלא כספר שמשקף את דרכו של אופיר, את המנהיגות שלו, שהציבה את האדם במרכז", אומר עכשיו אמיתי ליבשטיין. "העברתי לאחרונה קורס של חמישה ימים בירושלים למנהיגים מהעולם ומישראל, ושם ממש לימדתי את המנהיגות של אופיר. המטרה היא שאנשים יקראו את הספר ויבינו שהמנהיגות החדשה היא המנהיגות האנושית, ולא המנהיגות הישנה של 'אני אומר, אתם עושים'".
"אופיר האמין שאנשים נמשכים לאופטימיות, כי היא מציעה תקווה", כותב אמיתי ליבשטיין בספרו. "היא מציעה נרטיב אחר, שונה ממה שמציגים לנו מערכות החדשות ואמצעי התקשורת. היא מזכירה לנו שיש באפשרותנו לבחור תגובה, לחשוב על פתרונות, ולא רק להיכנע לייאוש או לכאב כזה או אחר. היא מציעה אפשרות של עולם טוב יותר".
אמיתי ליבשטיין, 56, הוא מנטור בינלאומי בתחומי התפתחות אישית ומנהיגות ויו"ר "לייף אקדמי" להתפתחות אישית ועסקית. הוא כתב את הספר "The one – הכל קורה עבורך" (הוצאת פראג), ואת ספרו החדש הוציא לאור באמצעות קרן "אור אופיר", שהוקמה במטרה להבטיח את מימוש רעיונותיו של אופיר המנוח. בחנות המקוונת שנמצאת באתר הקרן ניתן לרכוש את הספר.
"שהאור והטוב ינצחו" היה משפט שליבשטיין ז"ל נהג לומר. "אנחנו הופכים לשליחים של האור שלו", אומר אחיו. "זה לא רק זיכרון, זו מורשת חיה, נושמת, מלאת נוכחות, שממשיכה להאיר את העולם ולפזר בתוכו רסיסים של נדיבות וטוב. הכי חשוב לי שאנשים ילמדו דרך הספר את הגישה האנושית, שבה אנחנו מנהיגים אנשים ושהאדם עומד במרכזה.
"זו מנהיגות שמבוססת על רעות, על חברות. אנשים הולכים אחרי אנשים כמו אופיר. כשהוא נהרג, קיבלתי פניות מלמעלה מ-500 אנשים שטענו שהם החברים הכי טובים שלו. אופיר הנהיג בחברות. היה עושה הכל בשביל חברים שלו, והם היו עושים הכל בשבילו".
הם חמישה אחים ואחיות במשפחה. דורון הבכור, אופיר היה צעיר ממנו בארבע שנים. "אופיר שלי לא היה רק אח, הוא היה חבר אמת, מורה דרך ונשמה שהאירה את חייהם של מאות אנשים", מתאר אמיתי ליבשטיין בספרו. "הענווה שלו הייתה מהדברים שהכי אהבתי בו. אף שהיה מנהיג בנשמתו, הוא מעולם לא ביקש את אור הזרקורים. כעת, אחרי לכתו, אני רואה איך ההשפעה שלו רק הולכת ומתעצמת, כמו גלים במים שמתרחבים ומגיעים למחוזות שאפילו הוא לא חלם עליהם".
התמודדות באמצעות עזרה
ב-7 באוקטובר היה אמיתי ליבשטיין בביתו בהרצליה. "בשעה 9:07 קיבלתי וואטסאפ מאביב, הבן של אופיר, שכתב 'אבא נהרג, תודיע לכולם'", הוא משחזר את הבשורה הנוראה.
גם כתיבת הספר, הוא אומר, הייתה עבורו "סוג של ריפוי לא פשוט שבו אני מתחבר עוד יותר לאופיר. כתיבת הספר הייתה כמו לדבר עם אופיר ולקבל ממנו את כל הדוגמאות והסיפורים. זה לא היה תהליך קל. זה היה תהליך רגשי מאוד וגם מפחיד, שחס וחלילה לא אכתוב דברים לא מדויקים.
בחסרונו של אופיר חש אחיו מדי יום. "בכל יום שישי, למשל, אופיר היה מתקשר והיינו עושים קידוש יחד, אפילו בוואטסאפ", הוא מתאר. "הוא היה מחובר לנושא היהודי, אפילו שהיה קיבוצניק חילוני. חגגנו יחד את כל החגים, והנוכחות שלו הייתה תמיד דומיננטית. היינו תמיד מגיעים אליו לקיבוץ, והחגיגה איתו תמיד הייתה שמחה, עם המון שירים. החוסר שלו ענק. אני מסתובב כיום בכל העולם, נפגש עם קהילות יהודיות. אנשים שרואים אותי בוכים בפניי, כי אני מזכיר להם אותו, ואז הגעגוע שלי אליו עולה פי כמה וכמה. היינו אחים מאוד קרובים".
התרעות פיקוד העורף