"נפגשנו ושאלנו את עצמנו איך אנחנו יכולים לקדם את הנושא. אחת הבעיות שעמדו בפנינו זה שכל הזמן מתעסקים רק במי ימנה את מי. לנו היה חשוב לשים על השולחן מפת דרכים. לא משנה מי יהיה הוועדה - ימין, שמאל, אמצע, ביחד - אלא להכווין אילו נושאים צריך לחקור. להגיד ממתי מציעים שיחקרו, כמה זמן יחקרו, מתי יביאו את התוצאות לידיעת הציבור, ושהציבור ידון בזה".
גדי הוסיף שהם בדקו שמונה ועדות חקירה ממשלתיות וממלכתיות שהתרחשו לאחר מלחמת יום כיפור. "ראינו שיש כמה חוטי שני שעוברים דרך כל הוועדות. צריך לחקור את כולם - את הדרג המדיני, הצבאי, הממשלתי. צריך לבדוק את כל הנושאים, ללכת כך וכך שנים אחורה או עוד יותר שנים אחורה".
עו"ד אבריאל, עבר עם ארבעה ראשי ממשלה ושמונה יועצים לביטחון לאומי. הוא סיפר שהם פרסמו את המסמך וכעת קוראים לכל ראשי המפלגות ולמי שנמצא בהנהגה להסתכל ולבחון אותו: "הם יגיעו לזה, מוקדם עדיף ממאוחר", אמר.
באותו נושא, עו"ד גיל הבהיר: "חשוב מאוד שיסתכלו לא רק על ההחלטות עצמן אלא גם על תהליך קבלת ההחלטות. אתה רואה מהמסמך של רה"מ שצריך לחקור איך התקבלו ההחלטות, איך נוסחו החלופות האסטרטגיות, אם בכלל דנו בחלופות אסטרטגיות. האם הפקנו את הלקחים ממלחמת יום הכיפורים?".
"קולות המלחמה לא הסתיימו, אבל יש רצון לראות את המקום פורח"
"קולות המלחמה לא הסתיימו. ושומעים אצלנו הרבה רעשים צבאיים נקרא לזה. חלק גדול מהאוכלוסייה שהיה בניר עוז לפני השביעי באוקטובר אין בו את העוז אין בו את הכוח ויש בו הרבה מאוד פחדים לחזור למקום הזה בעיקר שאף אחד לא אומר מה יהיה ומתי יהיה ומה עושים כדי שזה לא יהיה עוד פעם", אמר.
לצד זאת, מוזס, שעוסק כעת בייעוץ לחקלאות והצטרף גם כחבר בוועדות הנושאים המקצועיים של ענף גידולי השדה והוועדה הכלכלית של המשק, שומר על אופטימיות: "אנחנו עושים מהפכה. זה לא פשוט, בעיקר על הרקע של כל-כך הרבה בתים הרוסים, אבל בעזרת התקווה והאמונה שזה הבית שלנו ופה אנחנו רוצים לחיות, ואת העצים נמשיך להשקות ולטפח, ואת השדות נמשיך לטפח ולהוציא מהם את לחמנו אז אנחנו ועם ישראל ירוויחו. בסה"כ, יש אמונה ורצון לראות את המקום הזה חוזר ופורח. אנחנו נעשה זאת".
התרעות פיקוד העורף