כלים שמופעלים נגד ארגוני טרור
לדברי הלר, "אנחנו באירוע חירום, ואנחנו לא מתנהגים כאילו זה אירוע חירום. צריך לשנות את כללי המשחק במלחמה בארגוני הפשיעה". לדבריו, הכלים המשטרתיים הקיימים אינם מאפשרים התמודדות אפקטיבית עם הארגונים, בין היתר בשל קושי בגיוס עדים, חשש מתגובות נקם והיקף פעילותם הכלכלית.
המתווה מציע להגדיר בחקיקה זמנית קטגוריה חדשה - "ארגון פשיעה אלים" - שתאפשר שימוש בכלים דומים לאלה המופעלים נגד ארגוני טרור. בין הצעדים המרכזיים: חילוט נכסים וכספים של הארגון על בסיס מידע מודיעיני, הפללת עצם החברות בארגון פשיעה אלים עם עונשי מאסר קבועים, ומעצרים מנהליים לתקופות קצובות במקרים שבהם קיים מידע מודיעיני על מסוכנות גבוהה.
לייבש מקורות מימון: שם המשחק הוא כסף
לצד צעדי האכיפה כולל המתווה גם רכיב אזרחי רחב היקף: השקעות ממשלתיות בתשתיות חינוך, בפיתוח כלכלי ובתשתיות פיזיות בחברה הערבית, וכן הקמת מנגנון פיקוח מרכזי על העברת כספים לפרויקטים ציבוריים, במטרה לצמצם את חדירת ארגוני הפשיעה למכרזים ולרשויות המקומיות.
מוחמד פריג' הדגיש כי "שם המשחק הוא כסף. אם מייבשים את מקורות המימון של הארגונים, הם מאבדים את הכוח שלהם". לדבריו, הפשיעה המאורגנת פוגעת הן במשילות המדינה והן במעמד הביניים בפריפריה, היהודית והערבית כאחד.
הלר ציין כי הצעדים המוצעים נועדו להיות זמניים בלבד. "מדובר בכלי חירום לתקופה של כחצי שנה, שנועדו לייבש את מקורות המימון ולעצור את ראשי הארגונים. לאחר מכן יהיה צורך לבחון את האפקטיביות שלהם לפני הארכה אפשרית".
הסכנה: 7 באוקטובר פנימי
עוד הזהיר הלר כי ללא טיפול משמעותי בתופעת הפשיעה המאורגנת עלול להיווצר משבר ביטחוני רחב יותר. "אם לא נטפל בזה עכשיו, אנחנו עלולים להגיע למצב של 7 באוקטובר פנימי - מצב שבו ארגונים חמושים, עם כמויות גדולות של נשק וכוח כלכלי, יפעלו ללא שליטה אפקטיבית של המדינה".
לדבריו, היקף הנשק הבלתי חוקי והיקף פעילותם של הארגונים מחייבים התייחסות כאל "מצב חירום לאומי", המחייב צעדים חריגים אך מוגבלים בזמן.
התרעות פיקוד העורף