הזמנת משטרה לבית כנסת, מחלוקת סביב שיעורי תורה ואיום בבג"צ: סכסוך דתי-קהילתי בקיבוץ כפר בלום, המתנהל כבר שנים, החריף לאחר שכ-20 משפחות מההרחבה טענו להתנכלויות לפעילות דתית ודרשו הקצאת שטח למבנה תפילה הלכתי. בקיבוץ טוענים מנגד כי נעשו ניסיונות גישור וכי יש מי שמלבים את המחלוקת.
כ-20 משפחות מההרחבה הקהילתית שיגרו מכתב התראה לפני פנייה לבג"צ להנהלת הקיבוץ, למועצה האזורית גליל עליון ולרשויות התכנון, באמצעות עורכת הדין ימית ינאי-מלול, בטענה לפגיעה בחופש הפולחן ולהתנהלות מתמשכת שמקשה, לדבריהן, על קיום פעילות דתית סדירה ביישוב.
לטענת התושבים, הרקע לסכסוך אינו הקמת בית כנסת חדש כשלעצמה, אלא שורת אירועים לאורך השנים, ובהם מחלוקות סביב קיום תפילות, התנגדות לשיעורי תורה לילדים ובני נוער והזמנת משטרה לאירוע סעודת מצווה וזיכרון שנערך סמוך לבית הכנסת. בעקבות זאת ביקשו להקצות שטח להצבת מבנה תפילה הלכתי, שיאפשר קיום תפילות ללא חיכוך עם תושבי הקיבוץ הוותיקים.
“איך ייתכן שהנהלת הקיבוץ אומרת שהבית הכנסת הקיים הוא בית כנסת מסורתי? האם כששליח הציבור מחלל שבת, ואף צילצל לו הטלפון כאשר הוא קם לעלות ולהיות שליח ציבור, זה נחשב בית כנסת מסורתי? ביום כיפור ובשבתות מתפללים שם ללא הפרדה. יש פה קבוצה של אנשים ששומרים שבת, ויש דברים שאנחנו כבר לא יכולים להבליג עליהם", אמר.
לדבריו, לאחר שהחל לפרסם זמני תפילה הושחתו שלטים, ובמקרים נוספים נותק החשמל במקום. עוד סיפר כי באחד המפגשים, שכלל שיעור תורה וכיבוד מחוץ למבנה, הוזמנה משטרה למקום למרות שלטענתו לא התרחשה הפרת סדר.
מלול הוסיף כי קבוצת תושבים רכשה מבנה יביל שיועד לבית תפילה: "כבר קנינו מבנה יביל לבית הכנסת, ויש לנו הכל ואף הצעתי לקיבוץ שאתרום את המבנה שעלה לנו כ-300 אלף שקלים, ורק שיקצו מקום, אבל הם סירבו לעת עתה".
תושבים נוספים ציינו כי מעבר למחלוקת ההלכתית קיימת גם סוגיית נגישות, שכן ההרחבה מרוחקת ממרכז הקיבוץ והדרך לבית הכנסת אינה פשוטה עבור תושבים מבוגרים.
במכתב ההתראה נטען כי האירועים סביב המניין היומי, הזמנת המשטרה וההתנגדות לשיעורי התורה מעידים על פגיעה בזכויות יסוד לחופש דת ולשוויון. המשפחות דורשות הקצאת שטח ציבורי להצבת מבנה תפילה ומתן היתר זמני למבנה היביל, ומציבות אולטימטום של 14 יום בטרם פנייה לבג"צ.
בתשובה שנשלחה לבקשה מטעם היועץ המשפטי של המועצה האזורית גליל עליון, נטען כי לא ניתן בשלב זה להיענות להקצאת קרקע, בין היתר משום שלא הוצגו נתונים המלמדים על צורך ציבורי בבית כנסת נוסף, וכי כל הקצאה מחייבת הליך תכנוני ומינהלי בהתאם לנוהלי משרד הפנים.
"חשוב להדגיש: המועצה והקיבוץ היו עמנו בתהליך הידברות מסודר. הוקם צוות משותף של תושבי הקיבוץ ותושבי ההרחבה, והתהליך נוהל בליווי צוות גישור מטעם המועצה האזורית. בסיכומי הפגישות, כפי שנוסחו והופצו על ידי הנהלת הקיבוץ עצמה, הוסכם כי קיים צורך בשני בתי כנסת בקיבוץ - האחד רפורמי אשכנזי והשני אורתודוקסי. אף נבחנה בפועל חלופה תכנונית, והצדדים יצאו יחד לאתר מיקום מתאים".
"חרף זאת, השיחות הופסקו ביוזמת הקיבוץ, לאחר שהתושבים סירבו להפסיק את שיעורי התורה המתקיימים בקיבוץ. לכך מכנה ההנהלה “חזרה מהסכמות", בעוד שבפועל ההסכמה על קיומם של שני בתי כנסת כבר עוגנה בסיכומים. אין מדובר בשינוי עמדה מצד המשפחות אלא בהצבת תנאי חדש שלא היה חלק מההסכמות".
"המקרים שתוארו במכתב ההתראה, ובכללם האירועים סביב מניין יומי שביקש לקיים אב שכול בשנת אבלו והזמנת משטרה לאירוע סעודת מצווה וזיכרון בבית הכנסת בהיעדר כל עבירה, מעידים על עומק הקרע ועל כשל מהותי בניהול הסכסוך".
"הטענה כי לא הוצגו נתונים בדבר צורך ציבורי אינה מתיישבת עם עצם ההסכמות שגובשו בתהליך הגישור ועם העובדה שכעשרים משפחות עומדות מאחורי הבקשה. אם נדרש הליך תכנוני ומינהלי בהתאם לנוהלי משרד הפנים, הרי שמדובר בהליך שיש לקדם בתום לב ובשוויון, לא לעכבו באמצעות דה-לגיטימציה".
"מפתיע שקיבוץ כפר בלום, הפונה לציבור הדתי במדינת ישראל ומזמין אותו להתארח בשטחו, בוחר לטייח את הסוגיה במקום לפעול למציאת פתרון מכבד והוגן לכלל תושביו. מדובר בזכויות יסוד לחופש דת ולשוויון, ולא במאבק אידיאולוגי".
מקיבוץ כפר בלום נמסר: "בכפר בלום פועל בית כנסת אורתודוקסי מעל 60 שנים ומשרת את כל הקהילה. בחודשים האחרונים יזמה ההנהלה תהליך בניית הסכמות שכלל מנחים מקצועיים לרבות רבנים. למרבה הצער התהליך נעצר בגלל הפרת ההסכמות, ולצערנו יש מי שמנצל את המצב לזרוע פילוג בתוך קהילתנו בדרכים שאינן רוח הגליל ואינן דרכה של קהילת כפר בלום".
"אנו פועלים כל העת לשיח מכבד כקהילה ומזמינים את כולם לבוא ולהתפלל יחד בבית הכנסת בכפר בלום ולהרבות אהבת אחים ולא שנאה ופילוג".
התרעות פיקוד העורף