לדבריה, זנות היא תופעה שקשה לאסוף עליה נתונים, כי גם הקורבן וגם הפושע חוששים מהמשטרה, "ולכן הגופים הרלוונטיים צריכים להתאמץ כדי לחשוף את זה. צריך יותר מאמץ של המדינה והרשויות. הנתונים סביב זנות תמיד חסרים. על פי אומדן רשמי של משרד הרווחה לשנת 2016, 14,000 נשים נמצאות במעגל הזנות. מאז אין אומדן רשמי".
עוד מוסיפה: "היום בכלל כל השידול לזנות מתחיל ברשת. גם דירות דיסקרטיות שמתקיימות במרחב האמיתי משדלות ברשת לצרוך זנות. הדבר הראשון שצרכן זנות יעשה זה להתחיל לחפש ברשת. המספרים על אודות נשים שעוסקות בזנות בארץ מאוד חסרים והמצב החמיר מתחילת מלחמת חרבות ברזל ומהיעדר אכיפה של השנים האחרונות".
"אף שצריכת זנות בישראל היא לא חוקית, המצב החמיר. במקביל אנחנו רואות גם ירידה באכיפת חוק איסור צריכת זנות. ברגע שפחות אוכפים את החוק, גברים מרגישים יותר חופשי לצרוך. בשנת 2024 למשל נתונים מראים על ירידה של 97% בחלוקת קנסות לצרכני מין. גם זה בוודאי מוביל לעלייה בצריכת זנות", מסבירה רודל סילפן.
"לפעמים הן נמצאות בדירות האלה גם עם הילדים שלהן, שנולדים כתוצאה מהזנות. אישה כזאת לא תרד למקלט. זו גם לא אישה שיהיה לה ממ"ד בבית, והסיכון שלה הוא תמיד כפול. אנחנו יודעות שנשים בזנות הן תמיד הראשונות להיפגע בעורף. נשים בזנות נמצאות בקצה הרצף של הסיכון, ובתקופות כאלה, כמו למשל עכשיו, במהלך המלחמה עם איראן, הן בסיכון כפול", מסבירה רודל סילפן.
זנות, מבהירה רודל סילפן, תמיד מתחילה משידול בגילים מאוד צעירים. "כל אחת מהנשים בזנות שאני הכרתי - גם אלה שנמצאות בזנות פעילה וגם אלה שהצליחו להשתקם - הזנות התחילה אצלן עוד בגיל ילדות. התופעה קיימת בישראל בכל מקום וצרכני מין שייכים לכלל האוכלוסייה: יש זנות וצרכני זנות בחברה החילונית, בחברה הדתית, החרדית, הבדואית וכו'. גם בקהילת הלהט"ב יש רצף זנות מאוד קשה. אין מקום שאין בו זנות".
"במהלך הקמפיין הזה ניסינו להשתמש בנרטיב של פוסט-טראומה. 79% מהנשים בזנות סובלות מפוסט-טראומה. עשינו קמפיין שבו משתתפים לוחמים ממלחמות קודמות שסובלים מפוסט-טראומה, שמספרים בסרטון על הפוסט-טראומה שלהם. רק אחרי 20-30 שניות את מבינה שהציטוטים שלהם לגבי תסמיני פוסט-טראומה הם בעצם ציטוטים של שורדות זנות", מסבירה רודל סילפן.
עוד היא מוסיפה: "אנחנו יודעות שנפגעות אלימות מינית סובלות פעמים רבות מאותם תסמינים כמו חיילים שחזרו מהקרב. אנחנו כאמור עושות קמפיינים, וגם מנסות להילחם בסחר בבני אדם באמצעות סדנאות. מעבירות לאנשי מקצוע כל מיני סדנאות כדי שיוכלו לזהות טוב יותר קורבן סחר".
"ואילו אנחנו, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, מפנים את הקמפיינים שלנו לציבור, למשטרה כדי שתאכוף, ופחות לנשים עצמן. אנחנו גם מצפות מהשר לביטחון לאומי להחליט שהמאבק בזנות הוא חשוב כדי שתהיה יותר אכיפה. אני כמובן גם פונה לצרכני מין שלא יצרכו מין. זו עבירה פלילית, ומעבר לכך מעשה איום ואפל", אומרת רודל סילפן.
לפני חצי שנה, מציינת רודל סילפן, הייתה למטה המאבק ציפייה שיצליחו להעביר בחקיקת קבע את חוק איסור צריכת זנות. "החוק אושר בכנסת בדצמבר 2018, ונכנס לתוקף ב-2020. החוק חוקק כהוראת שעה לחמש שנים, שפגה לפני חצי שנה. התחלנו את מהלכי הלובי שלנו כבר הרבה לפני כן כדי שהפעם נוכל להעביר אותו בחקיקת קבע ולא לרוץ שוב בעוד חמש שנים ולעשות לובי", היא מתארת. "לצערנו, אף שהייתה תמיכה גדולה בכנסת, החוק לא הפך לחוק קבע, אלא הוארך כהוראת שעה בלבד לחמש שנים נוספות. אנחנו מצפות מהממשלה הבאה שהחוק יעבור בחקיקת קבע ושיהיה חוק קבוע במדינת ישראל".
הסיכוי של נשים לצאת מהזנות, מבהירה רודל סילפן, "יורד בכל דקה שמישהי נמצאת במעגל. לכן חשוב מאוד לנסות לסייע עוד לפני שמישהי נכנסת עמוק לכך. ככל שאישה עוסקת בכך יותר זמן, כך קשה לה יותר לצאת. הזנות היא מחלה כרונית ממכרת. גם אי אפשר לשרוד את הזנות בלי שימוש בחומרים משני תודעה, סמים ואלכהול. לכן ככל שעוסקים בכך יותר שנים, כך קשה יותר לעשות תהליך שיקום. הרבה מהנשים גם מתות בזנות. לכן אנחנו מנסות להתמקד במניעה, בלטפל באלימות לפני שהיא מתרחשת, ולא בדיעבד".
במהלך עבודתה רודל סילפן פוגשת לא מעט נשים שנמצאות במעגל הנורא. "סיירתי בהוסטלים רבים, פגשתי נשים שנמצאות בזנות פעילה, פגשתי נשים ששרדו זנות. אנחנו נמצאות בקשר איתן, גאות בשיתוף הפעולה איתן ונותנות להן לספר את סיפור החיים שלהן בעצמן. תמיד אנחנו באות איתן לכנסת. פעמים רבות חקיקה שאנחנו מובילות מתחילה מדברים שהן כתבו".
התרעות פיקוד העורף