"בהשוואה ל'חרבות ברזל' ו'עם כלביא', במבצע ‘שאגת הארי' האינטנסיביות רבה יותר", מעיד רחמני. "כשנורים טילים עם ראש מתפצל אתה מקבל הרבה זירות נפילה. כשיש אזעקה, ואנחנו נכנסים למרחב המוגן בתחנה, אנחנו מודעים לזה שברגע שתהיה קריאה אנחנו הולכים למספר זירות, מורכבות הרבה יותר משהיו ב'עם כלביא'".
מיומנים ושולטים בכל
"ביום שבו פרצה המלחמה הייתה נפילה של טיל בתל אביב", רחמני מביא כדוגמה מקרה מורכב. "היה שם מצב שונה ממה שהכרתי כי התקיימו כמה תרחישים בו-זמנית: הייתה שריפה פעילה בדירה בקומה החמישית, ובצמוד לזה היה מבנה עם לכודים. באותו מבנה היו מכלי גז שחלקם התפוצצו, וזה מכפיל את הסיכון ואת סוג העבודה שאתה מתמודד איתה. הייתה עוד זירה, באותו מקום, של ארבעה כלי רכב שבערו כליל. זו הייתה זירה מורכבת, מטורפת ברמת האינטנסיביות. היינו הראשונים באותה הזירה, עם ניידת של מד"א, ונתנו מענה מהיר עד להגעת הגל השני והשלישי של הכוחות, משטרה, פיקוד העורף ועוד".
רחמני מספק כמה הנחיות מיגון ובטיחות חשובות במיוחד בימים אלה: "מלבד זה שאסור להיות שאננים וצריכים להיכנס למרחבים המוגנים כשיש אזעקות, יש הרבה מקרים של אנשים שנתקעים בממ"דים. לפני שנכנסים לממ"ד צריכים לבדוק את דלת הממ"ד, לוודא שהצירים משומנים, שהטריקה נכונה ושהכל עובד. אנחנו מקבלים לאחרונה הרבה קריאות מאנשים שלכודים בממ"דים, ולפעמים אנחנו צריכים להרוס את דלת הממ"ד ואז זה הופך את הממ"ד ללא תקין, אז עדיף למנוע מקרים כאלה. יש גם את נושא האופניים החשמליים, שהוא גורם מספר אחת לשריפות בדירות, גם בשגרה. אבל אם אתה מטעין אופניים חשמליים כשאתה בממ"ד, אף אחד לא מפקח על ההטענה וזה עלול להתלקח לשריפה. ואם אתה לכוד בממ"ד, אתה בסכנת חיים מיידית. כדאי לשים לב לדברים האלה".
בן עמי מבקש להעיר הערת בטיחות: "בשתי המשמרות האחרונות שלי טיפלתי בשריפות במקלטים ציבוריים. הסיבה לכך היא שיש חשמל לא תקין במקלט, והרבה אנשים שמגיעים אליו מטעינים מכשירים שונים. זה, בנוסף לכך שמזגנים ומפזרי חום עובדים שם. כל אלה יכולים לגרום לקצר חשמלי שמביא לשריפה. מומלץ להשאיר סוללות ליתיום להטענת אופניים או קורקינטים חשמליים ומפזרי חום מחוץ למקלט, כי זו סכנת נפץ".
הלב פשוט צנח
פרץ פעל בזירת האסון בבית שמש בתחילת המבצע, שבה נרצחו תשעה אנשים ועשרות נפצעו. "זה היה יום של כוננות שיא, דריכות מטורפת שמרגישים בכל הגוף כחלק מהמלחמה", הוא משחזר.
פרץ ממשיך לספר: "הוא קרא לי מיד ואמר: 'ניר, זיהיתי פה לכודים, כנס פנימה דרך החור'. הגענו לגג וראיתי חור בטון צר מאוד שנפער מהקריסה. הצצתי פנימה והלב שלי פשוט צנח: למטה, בתוך ערימות של בטון ועשן, ראיתי אישה ותינוק בן שנתיים. שניהם היו פצועים ולכודים במלכודת הזאת. באותו רגע זיהיתי מאחוריהם לכוד נוסף, אך לצערי הוא היה ללא רוח חיים. הבנתי שאין זמן לבזבז. הייתי חייב להתמקד בחיים. הבנתי שעם הציוד שעליי אני לא עובר בחריץ הזה. אבי ביקש שאצמצם את הציוד כדי להצליח להשתחל פנימה. לא היה זמן לחשוב, פשוט צמצמתי ציוד וירדתי דרך החור בקושי רב".
התרעות פיקוד העורף