חזרה של סימפטומים אצל ילדים שכבר טופלו
יפתח בנבנישתי, מנכ"ל מרכז משאבים, מספר: "אחד המאפיינים הבולטים בתקופה האחרונה הוא חזרה של סימפטומים אצל ילדים שכבר עברו טיפול בחרדה בעבר והצליחו להשתפר. עם חידוש הלחימה והמתח הביטחוני, ילדים רבים חווים שוב סימפטומים שבעבר כבר שככו". בין התופעות המדווחות בתקופה האחרונה: הרטבת לילה אצל ילדים שכבר נגמלו, התקפי חרדה ופאניקה, סימפטומים אובססיביים-קומפולסיביים (OCD) , בריחת צואה אצל ילדים שכבר היו גמולים, הפרעות שינה וסיוטים, פחד להתרחק מההורים, אפתיה וניתוק, כאבי ראש ובטן ללא הסבר רפואי ירידה בריכוז ובתפקוד.
רגרסיה: חזרה להתנהגויות מוקדמות
לדברי פרופ' מולי להד, נשיא ומייסד מרכז משאבים, "חלק מהסימפטומים שמופיעים בתקופה האחרונה הם סימנים של רגרסיה בעקבות מתח וחרדה. מדובר בשחיקה נפשית שאינה חולשה אלא תגובה טבעית למתח מתמשך. אנשים וילדים אינם נשחקים מאירוע אחד קשה אלא ממציאות קשה שנמשכת זמן רב". שחר הבר, מנהלת מקצועית של המענים הטיפוליים במרכזי החוסן, מוסיפה: "עיקר הפניות מגיעות מהורים לילדים בגילאי 7-12, לא בהכרח משום שהם במצוקה הגדולה ביותר. בני נוער וילדים צעירים יותר מבטאים מצוקה בדרכים אחרות כמו הסתגרות והימנעות, וגם הם זקוקים לתשומת לב. ההורים עצמם נמצאים תחת מתח גדול ועושים את הטוב ביותר שהם יכולים במצב קיצון. הסימפטומים והרגרסיה שחווים הילדים הם הדרך שבה הילד מתקשר את מצבו. חשוב לא לבייש את הילד ולא להיבהל. במידת הצורך מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי".
מרכז משאבים מפעיל מגוון מענים קהילתיים והדרכתיים: כ-5,000 משתתפים לקחו חלק בסדנאות מקוונות לחיזוק חוסן, שנערכו בכל השפות. צוותי המרכז מלווים גם קהילות בזמן פינוי והפגה, כולל עבודה עם קבוצות של ילדים עם צרכים מיוחדים. כמו-כן, בגזרה הקלינית והחינוכית, מקיימים צוותי המטפלים של המרכז שיחות קבוצתיות עם צוותי הוראה ומעבירים כלים להתמודדות עם מצבי לחץ וחרדה בקרב תלמידים.
תופעה מדאיגה: ירידה בתחושת האמון
בנוסף לעלייה בתסמיני החרדה מצביעים אנשי המקצוע גם על תופעה נוספת: פגיעה בתחושת האמון של ילדים במבוגרים סביבם. מטפלים מדווחים על ילדים שמתקשים להאמין להורים כאשר הם אומרים כי המצב בטוח או שניתן לצאת מהמרחב המוגן. במקרים אחרים גם ההורים עצמם מתקשים לשדר ביטחון, משום שהם חווים חוסר ודאות. בנבנישתי מסביר: "כאשר תחושת הביטחון של המבוגרים מתערערת, גם תחושת הביטחון של הילדים נפגעת. ילדים לא מודדים ביטחון לפי הודעות רשמיות אלא לפי תחושת היציבות של המבוגרים סביבם. כאשר המציאות מתמשכת ומערערת, גם ילדים שכבר הצליחו להתאושש מחרדה עלולים לחוות חזרה של סימפטומים. אנחנו רואים כיום לא רק יותר ילדים שמפחדים אלא ילדים שמרגישים שהעולם פחות צפוי ופחות בטוח".
אנשי מרכז משאבים מציעים מספר צעדים שיכולים לסייע לילדים להתמודד עם המצב: לא לבטל את תחושת הפחד של הילד אלא להכיר בכך שפחד הוא תגובה טבעית, לשמור על שגרת פעולות יומיומיות כמו ארוחות משותפות, זמן משחק או טקס שינה, להגביל חשיפה לחדשות, להסביר את המצב בצורה מותאמת גיל ולפנות לייעוץ אם הסימפטומים נמשכים. קו הסיוע של מרכז משאבים: 04-6900603
התרעות פיקוד העורף