"הוא נכנס לבית של קרובת משפחה. בת הדודה שלי אמרה לי: 'הבן שלך נכנס לקחת את הבן שלי'. רצו ללכת לחנות. אני ישבתי בבית ושמעתי בום חזק. הבית שלי זז. אמרתי לבעלי 'אני מרגישה שיש משהו לא טוב'. בעלי בדרך כלל לא קם, כאילו לא מעניין אותו. תמיד הוא אומר שזה רחוק. אבל הפעם הוא קם ואמר לי שהוא לא מרגיש טוב. מרגיש שמשהו קרה". פריג'את יצאה מהבית והלכה אל קרובת המשפחה: "אמרו לי שם 'הבן שלך נכנס להלם!'. עכשיו הבן שלי בסורוקה עם אבא שלו. האנשים נכנסו להלם. היו כאן צעקות, כל הילדים מחבקים את האדמה, בוכים ואומרים: 'אנחנו לא יכולים יותר'. הם מתחננים למקלטים!".
אין זו הפעם הראשונה שאזור הכפר ביר אלמשאש, הסמוך לדימונה, ספג נפילה של שברי טילים או מיירטים. במקרים קודמים שאירעו בשבוע שעבר, הוגדרו 12 ילדים, כנפגעי חרדה לאחר ששברים נפלו בסמיכות קרובה למקום בו שהו. באזור זה אין בכלל אמצעי מיגון. התושבים חפרו לעצמם את המיגון 'הכי טוב שיש' בתוך מעברי מים או במקומות דומים, אולם אין בכך כדי לתת אפילו תחושת מוגנות כל שהי. המיגון הקרוב ביותר של משפחת פריג'את, הוא מעבר מים שבימים אלו הוא מלא בשל הגשמים העזים שירדו באזור ויצרו שלוליות ובריכות ניקוז במעברי המים, כך שלא ניתן לנצל את המעברים האלה לצורך מיגון. יצוין כי על פי הנחיות פיקוד העורף, המצאות מתחת לגשרים בכבישים הוא מעשה לא נכון משום שהגשר (מובל המים במקרה הזה) עלול להתמוטט על החוסים תחתיו. במשפחה יש גם ילד שמרותק לכיסא גלגלים והוא אינו יכול להגיע לשום מקום, שבו יש מיגון מוסדר. בין נפגעי החרדה ישנם גם ילדים צעירים רבים.
התרעות פיקוד העורף