"הורים שמתקשרים אליי אומרים שהם לא יכולים להפסיק לבכות ולהתרגש אחרי ששמעו על הפרס", מספרת אורן גונדרס. "אני חושבת שזה הרגע הכי מרגש שהיה לי בחיים. יש דברים שאת עושה לא כדי לקבל פרס, אבל זו ההכרה של המדינה בקדושה של העמותה. זו ההכרה בפעילות המקודשת, שאני מאמינה בה בכל נפשי".
עוד מספרת: "זה מפעל חיי, מפעל שמייצר חיים לאלה שאיבדו את הרצון לחיות אחרי שהאהוב או האהובה שלהם, שאותם חינכו לשירות משמעותי, יצאו למשימה ולא חזרו. אני מחדירה בהם שוב ושוב את המשמעות של החיים ואת החשיבות של לחיות חיים מלאים. זאת לא הכרה בי, זו הכרה בהורים, בגיבורים. מדינת ישראל נלחמת על חירותה בימים אלה. הגדולה שלנו כעם היא לא לשכוח את העבר כדי שיהיה לנו עתיד טוב יותר".
פרויקט נוסף הוא "אור לחיים חדשים". "אני סבתא ל-38 ילדים", אומרת אורן גונדרס בהתרגשות. "אני הכרחתי, תמכתי, נדנדתי להורים שכולים, ובזכות ליווי בהתנדבות מלאה של פרופסורים המתמחים בפוריות הבאנו חיים חדשים למרות הכל. חס וחלילה לא כתחליף, אלא כדי למלא את החיים במשמעות. כדי שהאמא לא תקום באמצע הלילה ותבכה על הילד המת, אלא תתעורר ותיתן בקבוק לילד שהיא ילדה".
"בנוסף לכך, מעל 400 הורים שכולים מחכים שנצליח לחוקק חוק שיאפשר להורים להפוך לסבא וסבתא מזרע בנם שנפל. אנחנו חייבים להעביר את החוק הזה כי אם אפשר לתת אור ותקווה בבית אחד עם בור שחור זאת חובתנו המוסרית", אומרת אורן גונדרס.
היא מציינת גם את פרויקט "חבילה של אהבה", שבמסגרתו מגיעים מתנדבים מחברות עסקיות ומתנועות נוער לבתי משפחות שכולות בחגים וביום הזיכרון ומגישים מארז שי. "המתנדבים יושבים עם ההורים, מחבקים אותם, נותנים להם כוח", היא מספרת. "יש גם הפרויקט 'הופכים עולמות, מגשימים חלומות'. זה פרויקט חיבוק של קהילות יהודיות מעבר לים. אני לוקחת בכל פעם 65 הורים שכולים לחו"ל - לרומא, למילאנו, לווינה. הקהילות האלה עוצרות את החיים שלהן ומעבירות מסר אחד: אנחנו אוהבים ואנחנו מחבקים".
הפעילות בעמותה מזמנת לאורן גונדרס רגעים מרגשים רבים: "כשאמא ששכלה שני ילדים אומרת לי 'עד שהגעת לחיים שלי כל הארונות שלי היו בשחור. מאז שנכנסת לחיי, קודם כל הרמתי את התריסים שהיו מוגפים כל השנים, ואת הארון שלי החלפתי משחור ללבן', זה מאוד מרגש. או כשאב שכול סיפר לי במהלך הקורונה שהוא זקוק להשתלת כליה, הפכתי עולמות, מצאתי לו תורם כליה ונתתי לו חיים חדשים. אני עושה הכל בהתנדבות. להצליח לגרום להורים שכולים לחיות חיי משמעות, לקדש את החיים, זה השכר הכי גדול שבן אדם יכול לזכות בו בחייו".
עמותת "אור למשפחות" פועלת על בסיס תרומות. אורן גונדרס מקווה שהזכייה בפרס ישראל תסייע בעניין זה. "תודה לאלוהים על ההכרה, כי זה יקל עליי לגייס תרומות", היא אומרת. "גיוס תרומות זה הכי מייאש בעולם, אבל אין לי טענות לאף אחד. שני דברים הכי קשים לי: האחד להוציא את ההורים השכולים מהבית, והשני לבקש תרומה".
היא מסבירה: "על כל בקשה שלי שנענית, מאה אנשים אומרים לי שזה לא באג'נדה שלהם. זה דבר שהכי פוגע ושובר את רוחי. זה סיוט. אבל כשיש את ה'אני מאמין', סוללים את הדרך. הרבה אנשים ניסו להפיל אותי, ניסו להצר את צעדיי. אבל למדתי בחיים שאמונה, אהבה ונחישות הן משולש מנצח".
התרעות פיקוד העורף