עוד מוסיפה: "בישראל אנחנו נוטים לחשוב שכל מערך הפרוקסי נועד להשמדתנו, אבל למערך הזה יש תפקיד קריטי נוסף: הוא העתודה לדיכוי התנגדויות מבית. זו מלחמה של הרפובליקה האסלאמית נגד איראן. לכן, הדרישה של טראמפ לפרק את מערך הפרוקסי היא למעשה דרישה מהמשטר להיכנע לפני הפעם הבאה שבה העם יצא לרחובות. כשמוסיפים לכך את הדרישה שלו להפסיק את פרויקט הגרעין והטילים הבליסטיים, המשמעות היא אובדן ההרתעה מול ישראל".
"טראמפ הוא אדם שנשפט לפי מעשים ולא לפי מילים, כי הוא נוטה לסתור את עצמו, אבל הדרישות שהוא מציב, כולל האמירה החד-משמעית 'הפסיקו להרוג מפגינים', מעמידות את המשטר בפינה: או שתיכנעו למפגינים ולאויבים שלכם, או שתהפכו לשהידים", מסבירה.
עוד מסבירה: "אם טראמפ מגיע איתם להסכם עכשיו, הוא מציל אותם. כרגע, הרפובליקה האסלאמית בנויה כמו המפלצת המיתולוגית זהאכ: כשמורידים לה את הראש צומח ראש חדש, וכשמורידים נחש מהכתף צומח נחש חדש. מה שטוב במה שישראל וארצות הברית עושות עכשיו הוא שהן מורידות את האיברים האלה שוב ושוב, והנחשים החדשים שצומחים פחות חזקים. כל תפקיד כזה הופך למסלול קידום מהיר מדי עבור אנשים פחות מיומנים".
"כרגע, פהלווי הוא הדמות שסביבה כולם מתאחדים. אם רוצים להפיל את המשטר הזה, ישראל וארצות הברית חייבות להבין שהוא הדמות שהעם רוצה בה. אני לא אומרת שהוא האדם הכי מוכשר לנהל מדינה. הוא לא רוצה להיות דיקטטור כמו אבא שלו. מה שהוא אומר זה שהוא רוצה 100 ימים כדי לשקם ולייצב את איראן, ואז לקיים משאל עם, ושהעם יחליט איזו שיטת ממשל הוא רוצה. פהלווי יצטרך הרבה עזרה כדי לעשות את זה", מסבירה.
היא ממשיכה: "כרגע, המשטר חלש ומושפל - משמרות המהפכה לא מצייתות לנשיא, ולא ברור אם קיימת בכלל שרשרת פיקוד מתפקדת. אם טראמפ יאפשר למשטר הזה להמשיך להתקיים, זו תהיה בגידה נוראית בעם האיראני. אנחנו יודעים ששלטון חלש ומושפל נוקם קודם כל באזרחים שלו. ראינו את זה בעבר, והפעם ההשפלה קשה בהרבה".
"בעיניי, תמונת ניצחון אמיתית יכולה להיות רק אחת: חילופי משטר. כדי שזה יקרה בלי להידרדר לכאוס, פהלווי יצטרך עזרה מסיבית מאוד. כל דבר פחות מזה יהיה פשוט עוד 'לופ' שבו מחליטים על תמונה מסוימת, קוראים לה מציאות, וחוזרים לנקודת ההתחלה", מסבירה.
ד"ר עילם גינדין, מהחוקרות הבולטות של איראן הקדומה והמודרנית, הגיעה לעיסוק בתחום דרך משיכתה לשפות. "לא נולדתי לתוך התרבות האיראנית", היא מספרת. "הזיקה שלי היא לבלשנות והתארים שלי הם בתחום הזה. כבר כנערה שפות היו העולם שלי: למדתי צרפתית, סינית בחוג נוער שוחר מדע, ואפילו יידיש בחוג בתיכון".
"הגעתי למצב שבו לימדתי חברים שלי ספרדית בלי שידעתי את השפה - פשוט פתחתי ספרים ולימדתי. לפרסית נחשפתי לראשונה בצבא. אומנם עשיתי קורס בערבית, אבל בחדר ליד ישבו יוצאי איראן. בכל דקה פנויה הלכתי אליהם. באוניברסיטה המשכתי לבלשנות הודו-איראנית. חיפשתי משהו ייחודי, משהו שיהיה 'לא אני', ומצאתי אותו בפרסית", מספרת.
"בשנה הראשונה בעיקר למדתי ממעיין איך לכתוב. שנה שלמה רק דיברנו על מה צריך להיות בספר. בהתחלה חשבנו שזה יהיה ספר אחד, אבל בהמשך הבנו שזו חייבת להיות טרילוגיה. מאוד השתדלנו, גם ב'מלכה' וגם ב'יועץ', להשתמש רק במילים שאינן עברית חדשה. הדמויות מדברות רק במילים מהתנ"ך ומהתלמוד, והמספר משתמש בעברית של ימי הביניים. זה מכניס לאווירה היסטורית בלי שהקורא ירגיש שזה 'ישן' מדי. אפילו אנשי לשון לא שמים לב לזה עד שאני אומרת להם", מספרת.
התרעות פיקוד העורף