בעירייה הבהירו כי הביקוש ליציאה גבוה מהיכולת לתת מענה מלא, וכי הזכאות נקבעת בהתאם לקריטריונים מקצועיים, תוך תיאום עם גורמי הרווחה. אלא שבשטח התושבים דוחים את החלוקה ומדברים על תחושת הפקרה ואי-שוויון.
מאחורי הסערה עומדת תחושת תסכול עמוקה: תושבים מדווחים על שחיקה לאחר שבועות של אזעקות, מחסור במיגון וזמני התרעה קצרים, לצד תחושה שהפתרונות חלקיים ואינם מגיעים לכולם. הדרישה המרכזית שעולה מהשטח ברורה - פתרון גורף ושוויוני שייתן מענה לכלל התושבים, ולא רק לחלקם.
לטענת התושבים, הקריטריונים אינם ברורים דיים, דבר שמוביל לטענות כי ישנם כאלה שיצאו לימי רענון אף שאינם עומדים בתנאים, בעוד אחרים נותרו מאחור. התחושה הזו מעצימה את הזעם בשטח, במיוחד על רקע פרסומים שלפיהם הממשלה צפויה לתקצב פינוי תושבים מקו העימות לימי התרעננות. בסופו של דבר, מאחורי הוויכוח על הקריטריונים עומדת מציאות אחת פשוטה: עיר שלמה שמבקשת רגע לנשום - ואין לה איך.
מטעמו של אסף צרפתי, עוזר ראש העיר, נמסר: "אם אותו אדם יפנה כך כפי שפנה, אני אגיב באותו אופן. העירייה עושה את מירב המאמצים. אני אישית עוזר לכל מי שאני יכול, אבל ברגע שמתנהגים כך - זו תהיה התגובה שלי".
לדבריו, "הממשלה הפכה את הפינוי לתפוח אדמה לוהט שמייצר ריב בין התושבים. מבקשים מאיתנו לבחור בין אוכלוסיות, בין ילד עם צרכים מיוחדים, קשיש חולה או משפחת מילואימניקים. זו בקשה לא מוסרית".
שטרן ציין כי התקציב שהועבר לעיר עומד על כ-6 מיליון שקלים בלבד, סכום שלדבריו "אמור להספיק לפינוי ולניהול חיים תחת אש עבור כ-16 אלף תושבים וזו פשוט חרפה". עוד הוסיף כי בשלב זה עיקר הפתרונות מגיעים מארגונים ועמותות, באמצעותם החלה העירייה בפינוי של חולים, קשישים ובעלי צרכים מיוחדים.
התרעות פיקוד העורף