דם-המכבים האדום, הפרח שמזוהה עם יום הזיכרון, כבר פורח. עם התמעטות המשקעים ועליית הטמפרטורות, פרחי דם-המכבים האדום החלו לבצבץ במקומות שונים בישראל. אנשי רשות הטבע והגנים תיעדו אותם בפארק הכרמל, גן לאומי קסטל, נחל ציפורי, מנחת הכלנית במגידו, שמורת הגלבוע ועוד.
דם-המכבים האדום (Helichrysum sanguineum) הוא צמח רב-שנתי ממשפחת המורכבים, הנחשב לסמלו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ומגיע לגובה של כ-40-60 ס"מ. גבעוליו ועליו מכוסים בשכבת לבד לבנה.
בתחילת החורף מתפתחת שושנת עלים, ובאביב עולים ממנה גבעולים זקופים ומסתעפים, שבקצותיהם תפרחות כדוריות. התפרחת עטופה בעלים קרומיים אדומים הנקראים "חפים", הנראים כטיפות דם ואינם נובלים גם לאחר סיום הפריחה. הצמח פורח בעיקר באביב, בין החודשים מרץ ליוני, ובסוף מאי מבשילות התפרחות.
ברשות הטבע והגנים מציינים כי אחד המאפיינים הבולטים של הצמח הוא שהחפים האדומים נשמרים לאורך זמן ואינם דוהים גם לאחר ייבוש. תכונה זו הפכה אותו לפופולרי בסידורי פרחים יבשים, אך גם הובילה לקטיף יתר שפגע באוכלוסיותיו בטבע. בעקבות זאת, דם-המכבים האדום הוכרז בישראל כערך טבע מוגן, והיום חל איסור לקטוף אותו.
מקור השם "דם-המכבים" הוא באגדה, לפיה הצמח פורח בכל מקום שבו נפלה טיפת דם מדמם של המכבים. אגדות דומות קיימות גם בתרבויות אחרות. את השם העניק האגרונום אפרים הראובני בשנת 1921, במהלך כינוס של קרן קיימת לישראל, בהשראת אותה אגדה.
הפרח פורח בימים אלו במספר אתרים בישראל, בהם פארק הכרמל, גן לאומי קסטל, נחל ציפורי, מנחת הכלנית במגידו ושמורת הגלבוע.
התרעות פיקוד העורף