ארז שלי.
29 שנים אחרי - ועוד יום זיכרון.
אני חוזרת עכשיו מתל אביב, מצילומים עם להקת כנסיית השכל לכתבה בערוץ 11 לכבוד יום הזיכרון.
הכתבה מתארת את הסיפור הארץ־ישראלי מנקודת מבטם של שלושה אחים שכולים, שאיבדו את האחים היקרים שלהם במלחמות ישראל בשנים שונות של הארץ הזאת ודרכיהם הצטלבו במקריות שאינה מקרית, דרך המילים העוצמתיות שכתבת אי שם בשנות ה־90 המאוחרות, בעומק לבנון, בקור הלילות ובאובדן התמימות הילדית למראה אובדן, צער, כאב ומשפחות שכולות.
29 שנים אחרי הלילה השחור ההוא שבו הכל התפרק. אילו רק היית יודע בכמה אנשים נגעת בעזרת מילים שקטות שחודרות אל עומקי הלב והנשמה וחותכות בבשר החי.
אילו רק היית יודע כמה הפכת למשמעותי עבור כל כך הרבה פצועים.
אילו רק היית יודע שהמילים שלך (השיר "שום דבר לא יפגע בי" - ד"פ) הצילו את חיי לפני כל כך הרבה שנים, ומאז אתה ואני אחד! כשאני מתהלכת כאן בין החיים, עם שלושה מתים בלב.
לפני כמה ימים לבנון גבתה עוד ארבעה לוחמים, ופצועים בגוף ובנפש, לעולמים.
והכוחות מעמיקים וכובשים מחדש את הבופור שלך. המקום שנלחמת להגיע אליו כדי להגן על תושבי הצפון והמדינה כולה. וברקע רוחות של מלחמה.
ומשפחות שכולות שהתווספו למספר שרק הולך וגדל על אדמת הדם הזאת. והלב שלי נקרע עם כל משפחה ומשפחה.
והכל חוזר אחורה. מציף את החוסר והגעגוע ובעיקר את הכאב המוכר והידוע, שאני יודעת איך הוא נראה ומרגיש, מרגע ההודעה ועוד שנים ארוכות קדימה. ובתוך כל הכאב הזה, בתוך הגעגוע שאין לו סוף, אני בוחרת בחיים.
למדתי ממך, ארז שלי, שהמילים שלנו הן גשר. שגם מתוך האובדן הכי עמוק אפשר לצמוח ליצירה, לנתינה, לחיבור אנושי אמיתי.
להתקדם קדימה באמונה שחייך ומותך ומותם של כל אהובינו לא היה לשווא. וזה מה שמחזיק אותי כאן, בעולם הזה. הידיעה שמתוך השברים נצמיח תקווה. שמתוך החושך העצום נמצא את האור הבוהק של האהבה.
אני מסתכלת קדימה בידיעה שהאור שלך, ושל אבא ואמא, ממשיך להאיר לי את הדרך. אתם המצפן שלי. ואני? אני אמשיך להיות כאן בשביל אלה שזקוקים לי, להפוך את סוף הסיפור הכואב והמדמם שלי להתחלה חדשה עבור אחרים, ולהאמין בכל ליבי שמהמקום הכי כואב תצמח התקווה הכי גדולה.
כי ככה נשבעתי לך, ארז שלי - ששום דבר לא יפגע בי, באמת.
ובתוך כל הכאב והחוסר והשנים הרבות בתוך השבילים המקבילים של המוות והחיים אני מצמיחה לי ניצנים של נחמה.
אסיים בתפילה למען חזרתם של כל החיילים וכוחות הביטחון שלנו. למען כל הפצועים, בגוף ובנפש. שתחזרו כולם לשלום לבתיכם בבריאות שלמה והחלמה מהירה.
ומכאן אני מבקשת לשלוח אהבה ונחמה לכל המשפחות השכולות.
מזמינה אתכם היום לזכור את אורם של כל הלוחמים שלנו שאינם ועוד גיבורים יקרים ואהובים, ששמו קץ לחייהם כתוצאה מהלם קרב מהלילה ההוא (של אסון המסוקים) ומכל הלילות האחרים. יהי זכרם ברוך.
אני מבקשת לשלוח חיבוק גדול לכל אחיי הלומי הקרב מהלילה ההוא ובכלל. תודה ששמרתם עלינו.
ולך, ארז שלי, אוהבת אותך עד האינסוף ומעבר לו.
תנוח על משכבך בשלום, אח יקר ואהוב שלי.
עכשיו שום דבר כבר לא יפגע בך. אני שומרת ומגינה.
אחותך הקטנה,
אושרית הודיה.
התרעות פיקוד העורף