היא הוסיפה: "אנו קוראות לארגוני הנשים, למוסדות זכויות האדם ולקהילה הבין לאומית להכיר ולדרוש מיצוי דין מלא עם כל מי שהיה שותף לפשעים הנתעבים והאכזריים של מחבלי החמאס".
קשה לקריאה: 13 דפוסים חוזרים של אלימות מינית ומגדרית
מניתוח שיטתי שביצעה הנציבות, היא זיהתה 13 דפוסים חוזרים של אלימות מינית ומגדרית במספר רב של אתרים ובהם: 1) אונס, אונס קבוצתי ותקיפות מיניות; 2) עינוי מיני, לרבות שריפה מכוונת וכריתת איברים; 3) ירי מכוון לראש, לפנים ולאיברי המין; 4) רצח והוצאה להורג המבוצעים לאחר או במהלך האלימות המינית והמגדרית; 5) פגיעה מינית, חילול והשפלת גופות; 6) עירום וחשיפה כפויים; 7) איזוק, קשירה וכפיתת קורבנות; 8) השפלה והצגה פומבית של נשים וילדים; 9) חטיפת אמהות וילדים; 10) אלימות מינית ומגדרית בנוכחות או בקרבת בני משפחה; 11) תיעוד והפצה דיגיטלית של מעשי האלימות, לרבות שימוש במדיה החברתית לשם תיעוד והעצמה של הזוועות; 12) איומים בנישואים בכפייה; 13) אונס ואלימות מינית כלפי נערים וגברים.
חקירת הנציבות חושפת את השימוש האסטרטגי והאכזרי של חמאס ושותפיו ברשתות החברתיות ובאמצעים דיגיטליים להפצת מעשי האלימות הקשים כחלק מרכזי ממתקפת הטרור, לרבות תכנים המעידים על פשעי האלימות המינית והמגדרית. מחבלים תיעדו מעשי רצח, עינוי, חטיפה, השפלה, שריפה וביזוי גופות, והפיצו את החומרים באמצעות רשתות חברתיות, ובכלל זה עשו שימוש בחשבונות הפרטיים של הקורבנות עצמם.
במקרים רבים, בני משפחה אולצו לצפות בסבל יקיריהם ולמדו לראשונה על גורלם באמצעות תיעודים אלה, שהופצו במכוון על ידי המחבלים. הטרור הדיגיטלי היה כלי לוחמה פסיכולוגית שכוון לא רק כלפי הקורבנות, אלא גם כלפי משפחותיהם והחברה בכללותה והעצים את סבלם.
בכמה מקרים המתועדים בדוח, קורבנות הותקפו מינית או הושפלו מינית בנוכחות בני משפחתם. מתועד גם מקרה שבו בני משפחה אולצו לבצע זה בזה מעשי אלימות מינית. פשעים אלה משקפים טרור חריג באכזריותו, המכוון לעינוי משפחות, לניצול פגיעותן ולפירוק היחידה המשפחתית כמרחב רגשי וחברתי. בתוך כך, ניתוח הנתונים שערכה הנציבות מצביע על כך שהקורבנות השתייכו ל-52 אזרחויות שונות, נתון המדגיש את היקפם הבין לאומי של הפשעים ואת השפעתם הגלובלית.
מניתוח משפטי של הפשעים על פי הדין הבין לאומי, הנציבות קובעת כי פשעים אלה עולים לכדי פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ומעשי רצח עם. לפיכך, הדוח מתווה מפת דרכים ברורה להעמדה לדין, מציג תקדימים מן העולם, ומדגיש את הצורך בהקמת מנגנונים ייעודיים לעניין חקירתם ותביעתם של פשעי המין. הדוח מציג תשתית ראייתית ומשפטית ברורה במטרה לסייע למאמצים משפטיים בישראל ובעולם וממליץ על מנגנוני שיתוף פעולה בין לאומיים.
איך בוצע הדוח
הדוח נשען גם על תיעוד עובדתי נרחב השמור בארכיון המאובטח של הנציבות האזרחית, ובכלל זה עדויות מצולמות של ניצולים ועדים, תמונות, סרטונים, מסמכים רשמיים וחומרים נוספים. הנציבות בחנה באופן שיטתי יותר מ-10,000 תמונות ומקטעי וידאו מזירות המתקפה, שהצטברו ליותר מ-1,800 שעות צפייה וניתוח של חומרי תיעוד חזותיים, לצד עבודה תיעודית נרחבת ובכלל זה איסוף, תרגום והצלבה של מידע שעלה מעדויות וביקורים מחקריים בזירות השונות. הנציבות קיימה יותר מ-430 ראיונות, עדויות ומפגשים רשמיים ובלתי רשמיים עם ניצולים, שורדי שבי, מומחים, מגיבים ראשונים, בני משפחות וקהילות שנפגעו.
הנציבות הפיצה את הדוח למאות גורמים ברחבי העולם: האו"ם, ארגונים בין לאומיים, מכוני מחקר, משפטנים בכירים, גורמים דיפלומטיים ועוד. כעת, עם פרסום הממצאים, שמציגים אמת כואבת וקשה שלא ניתן עוד להכחישה, הנציבות קוראת לפרלמנטים ברחבי העולם להכיר בממצאי הדוח ולפעול נגד ההכחשה. הנציבות האזרחית הוקמה בעקבות מתקפת שבעה באוקטובר כארגון עצמאי ללא כוונת רווח במטרה לתעד, לחקור ולהעלות מודעות עולמית לפשעי המלחמה ולאלימות המינית והמגדרית שבוצעה על ידי חמאס ומשתפי הפעולה עימו.
התרעות פיקוד העורף