ועד ראשי אוניברסיטאות המחקר (ור"ה) מפרסם הבוקר (חמישי) את הדו"ח החצי-שנתי הרביעי של צוות הפעולה למאבק בחרם האקדמי, החושף תמונת מצב מדאיגה של החרפה והתמסדות המאבק נגד המדע הישראלי. הדו"ח, הסוקר את התקופה שבין אוקטובר 2025 לאפריל 2026, מצביע על כך שלמרות הפסקת האש במלחמת 7.10 ברצועת עזה, והמעבר למבצע "שאגת הארי", מגמת החרם אינה דועכת אלא משנה את פניה.
בעוד שבשנים 2025-2024 אופיינה התופעה בפרץ של חרמות שהופנו לעבר חוקרים בודדים, כ-57% מהמקרים שדווחו בשנים אלה, הנתונים הנוכחיים מלמדים כי בחודשים האחרונים מוקד החרם עבר לזירה האסטרטגית של מוסדות ואגודות מקצועיות. כיום, נראה כי רוב החוקרים שביקשו להחרים את ישראל כבר פועלים כך, והמאבק התקבע כפעילות מאורגנת שמטרתה לבודד את ישראל מהסכמים בינלאומיים רחבים.
פילוח סוגי החרם ב-2026 מראה כי 41% מהמקרים נוגעים להשעיית שיתופי פעולה מפורשים, 29% לשיבוש פיזי של הרצאות וכנסים, ו-9% להערות אנטישמיות גלויות ולפגיעה במענקי מחקר.
ברמה הגיאוגרפית, בלגיה ממשיכה להוביל את טבלת הדיווחים המצטברת, ואחריה מדורגות הולנד, אנגליה, ספרד ואיטליה, כאשר באחרונה נרשמה עלייה חדה המושפעת מהשיח הפוליטי הפנימי סביב הלחימה. הדו"ח מדגיש כי ארגוני החרם משכילים להתאים את עצמם לנסיבות משתנות ומנצלים מנופי לחץ מדיניים וביטחוניים כדי להעמיק את הבידוד האקדמי.
"האווירה העוינת באירופה מזינה את עצמה מהמתיחות הביטחונית מול לבנון ואיראן, אך גם מהסתייגות גוברת בקרב מקבלי החלטות ביבשת ממדיניות החוץ של ממשל טראמפ בארה"ב, אליה נתפסת ישראל כבעלת ברית קרובה במיוחד" אומרים מחברי הדוח, "לכך מתווספת ביקורת חריפה על מהלכים פנים-ישראליים, דוגמת חוק עונש מוות למחבלים והתבטאויות של נבחרי ציבור, המעלים בעיני האיחוד האירופי שאלות לגבי ערכים משותפים, המהווים תנאי הכרחי להמשך השתתפותה של ישראל בהסכמי 'הורייזון'". מצב זה יוצר איום ממשי לקראת חידוש ההסכמים ב-2027-2028, כאשר ור"ה מבהיר כי שיתופי פעולה בילטרליים עם מדינות באסיה או אירופה אינם מהווים תחליף לתוכנית מחקר מובנית ופורצת דרך כמו "הורייזון".
התרעות פיקוד העורף