למרות המציאות הביטחונית המתמשכת בגבול הצפון, במטולה בחרו היום (חמישי) לחגוג. תושבים, משפחות וילדים השתתפו באירועי שבועות המסורתיים שנערכו במסגרת חגיגות 130 שנים להיווסדה של המושבה הצפונית ביותר בישראל, באירוע שניסה להשיב מעט תחושת שגרה וקהילתיות למושבה שחיה כבר קרוב לשלוש שנים בצל איומים ביטחוניים.
האירועים, שתוכננו להיות רחבי היקף לרגל ציון 130 שנה למושבה, הותאמו למצב הביטחוני והועברו למתחם בית הספר הנדיב הסמוך למרחבים מוגנים. במקום התקיימו טקס הביכורים המסורתי, מופעי מתופפים, פעילויות לילדים, שזירת זרים, ג'אגלינג וכיבוד, לצד מפגש קהילתי שנשא משמעות גדולה במיוחד עבור התושבים.
במטולה מדגישים כי קיום האירוע אינו מובן מאליו בתקופה שבה התושבים מתמודדים עם התרעות, חדירות כטב”מים ותחושת אי ודאות ביטחונית מתמשכת.
"אני נולדתי במטולה, אבא שלי נולד במטולה והסבא שלי היה בין 68 המשפחות שהגיעו לכאן והקימו את המקום", סיפר כהן. כיום הוא מגדל מגוון גידולים ובהם תפוחים, אפרסקים, משמשים, אפרסמונים ואבוקדו.
לדבריו, החקלאות במטולה השתנתה משמעותית לאורך השנים: "משקים קטנים הולכים ונעלמים. קבוצה קטנה יותר של חקלאים מרכזת יותר שטחים כי זה כלכלית יותר יעיל. פעם היו הרבה יותר יחידות חקלאיות, היום נשארנו מעט". על השאלה האם עדיין ניתן להתפרנס מחקלאות השיב: "חקלאות זו דרך חיים. יש שנים טובות ופחות טובות, אבל אני מתפרנס מזה כל החיים".
כהן מתאר כיצד גם בתקופת הפינוי מהצפון המשיכו החקלאים לעלות למטולה שוב ושוב כדי לטפל במטעים: "התפנינו עם המשפחות, אבל היינו עולים ארבע או חמש פעמים בשבוע. אי אפשר לעזוב מטעים. אם לא מטפלים בהם הם קורסים". לדבריו, ההחלטה להמשיך ולעבד את האדמות לא הייתה רק כלכלית, אלא גם אידיאולוגית: "לא עוזבים את הקרקע. זו דרך חיים. גם בתקופות קשות בעבר המשפחה שלי לא עזבה את האדמה, וגם אנחנו לא".
עם זאת, הוא אינו מסתיר את התסכול מהמצב הביטחוני: "זה אף פעם לא נעים. בשנתיים או שלוש האחרונות זה הפך לסוג של שגרת חיים, אבל כל פעם זה מפחיד מחדש. אני לא יודע כמה אני אופטימי כרגע". כהן הוסיף ביקורת על תחושת היעדר הביטחון: "מדינה לא יכולה אחרי 78 שנות עצמאות לא לתת ביטחון בתוך האדמות שלנו. אם המדינה לא תיתן לצפון ולגליל עדיפות, בסוף הגליל יינטש. ואם הגליל יינטש, כל המדינה תיפגע".
ולכבוד חגיגות 130 השנים למושבה, האיחול שלו פשוט: "אני מאחל למטולה ולכל עם ישראל שיהיה לנו שקט. שנוכל לחיות כאן בשקט, לבנות, להמשיך ליצור ולחיות חופשיים בארצנו". כך, לצד מופעי הילדים וטקס הביכורים, חגיגות 130 השנים למטולה המחישו את הפער שבין הרצון לשגרה לבין מציאות שבה גם אירוע קהילתי מחייב קרבה למרחבים מוגנים. עבור רבים מהתושבים, לצד חגיגות 130 השנים, מרחפת גם השאלה איך ייראה העתיד של המושבה תחת מציאות ביטחונית מתמשכת.
התרעות פיקוד העורף