"הנוכחות של התלמידים לא מלאה, הורים חוששים לשלוח את הילדים למערכות החינוך", סיפר בפתח השיחה. "גם ההורים ששולחים אותם פשוט מתפללים. ראינו שהתלמידים לבושים בלבן בשבועות, והם צריכים לעשות את טקס החג במציאות הזויה. חלק מהתלמידים בטקס, חלק מהתלמידים בכיתות ליד רואים אותו בזום כי אי אפשר להתכנס. זו המציאות שאנחנו נמצאים בה. גם עכשיו, ממש לפני כמה דקות יציאה של מיירט, ככה זה כמעט כל בוקר. אנחנו חווים את המציאות הזאת של כאילו הפסקת אש מדומה, אבל זו המציאות שלנו, אש בלי הפסקה. ההורים האלה, אחרי שנתיים קורונה שהתלמידים למדו בזום ושנתיים מלחמה שהם פונו לכל רחבי הארץ, ועכשיו שוב שנת לימודים ש-50 יום הם היו במקלטים ובחלק מהזמן הם לא יכולים להגיע וללמוד בצורה סבירה".
"מה הפלא שהורים מחליטים לא לקחת עוד שנה כזאת, שהם רואים שבכל יתר הארץ לומדים כרגיל ופה חיים במציאות של מלחמה? כבר לפני חודש וחצי נפתח הרישום, המספרים הולכים ופוחתים משנה לשנה, חסרים לנו כאלף תלמידים במערכת החינוך לשנת הלימודים הבאה. זו תחושה נוראית, זה שליש מהתלמידים, מהעסקים, מחצית מהתושבים שטרם חזרו, אנחנו עם עשרת אלפים תושבים מתוך 26 אלף שהיו בערב שישה באוקטובר. ככל שאנחנו מבינים שהמציאות לא הולכת להשתנות, חיזבאללה לא פורק מנשקו כמו שהובטח לנו, מאוד קל להבין שזה עניין של זמן עד שיהיה הסבב הבא".
"אף הורה ותושב לא רוצה לגדל את הילדים שלו ככה, ואם כן זה מתוך טעמים פטריוטיים ציוניים, אבל כמה עוד אפשר לבחון את החוסן ואת הציונות של האנשים פה? בסוף לחוסן הזה יש גבול", טען שטרן. "גם האנשים האלה בסוף מתעייפים. פה המדינה צריכה, כמו שהיא התחייבה לנו, אחת ולתמיד, מזרח תיכון חדש, לשנות את המציאות, כל הדברים האלה לצערי נשארו רק סיסמאות".
התרעות פיקוד העורף