לפני 80 שנה בדיוק, בלילה שבין 16 ל־17 ביוני 1946, יצאו לוחמי הפלמ"ח לאחד המבצעים הנועזים והשאפתניים ביותר שביצעו המחתרות ביישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי. במסגרת "מבצע מרכולת", שנודע לימים בשם "ליל הגשרים", הותקפו בו־זמנית 11 גשרים ברחבי הארץ. האירוע נחקק כאחד מסמלי המאבק העברי בשלטון הבריטי וכנקודת ציון בדרך להקמת המדינה.
עד אז התמקדו רוב הפעולות של ארגון ההגנה בתחום ההעפלה – משחרור מעפילים ממחנה עתלית, דרך פגיעה במתקני מכ"ם בריטיים ועד תקיפת סירות ועמדות של משמר החופים. "מבצע מרכולת" סימן עליית מדרגה: לראשונה תוכננה פעולה רחבת היקף נגד כמה יעדים בו־זמנית, חלקם מרוחקים מאוד ממרכזי היישוב היהודי. גם המטרה הייתה חדשה: תקיפת גשרים אסטרטגיים שנועדה לנתק את נתיבי התחבורה והאספקה שבשימוש הבריטים ולהמחיש את יכולת הפעולה של המחתרות.
התווה את הדרך
"בפרספקטיבה לאומית והיסטורית מדובר באירוע בעל משמעות אדירה. המבצע הזה מזכיר במידה מסוימת את 'מבצע הביפרים' המודרני, במובן זה שהוא דרש תיאום מורכב מאין כמוהו, בטח ובטח באותה תקופה. זה היה אירוע רחב היקף שבו לקחו חלק שותפים רבים בנקודות גיאוגרפיות שונות. הפעולה הזו הניחה את התשתית לעוצמה הארגונית והמבצעית של גוף שהיה עד אז קטן ופרטיזני, ולא החזיק בעוצמות או באמצעים המתוחכמים של הצבא שיש לנו בימינו. האנלוגיה בין מה שהם עשו אז ובין המבצעים של ימינו טבעית מאוד, מפני שכבר אז היו התעוזה, החוכמה והרצון לייצר אימפקט עצום. אלו בדיוק המאפיינים שהפכו את מערכת הביטחון של ישראל למה שהיא כבר שנים רבות. זה היה המבצע הראשון בהיסטוריה שלנו שהוא בעל אופי כזה, והוא התווה את הדרך ללא מעט מבצעים דומים בהמשך הדרך", אמרה.
פרופ' מסר־ירון מתארת תחושה של התרוממות רוח בקרב הלוחמים מעצם היציאה למבצע כזה ומהאתגר הגדול שעמד בפניהם. "היה להם ברור לחלוטין שמיד לאחר המבצע הבריטים יחפשו אותם באגרסיביות, ולכן הם נדרשו לפעול בתושייה", היא מספרת. "אבא שלי, למשל, הוביל את הלוחמים שלו להתחבא על אי באגם החולה, שאז, לפני הייבוש, היה קיים במלואו. הם התחבאו שם במשך יומיים, ורק לאחר מכן התפזרו בחשאי לקיבוצים בסביבה באמצעות סירות. פיצוץ גשר בנות יעקב היה המבצע המוצלח ביותר מבין פיצוצי הגשרים באזור ההוא, והוא גם היה הכי אפקטיבי, כיוון שהגשר היה ציר אסטרטגי, והפגיעה בו פגעה בבריטים בצורה משמעותית מאוד".
ריצה תחת אש מרגמות
"היום מגיעים לכל מקום ברכבים ממוגנים ובמסוקים, אבל אז הם הגיעו קרוב לאזור במשאית, ומשם המשיכו ברגל עוד 20 קילומטר כדי להגיע לגשר. בדרך חזרה הם ידעו מראש שיהיו חייבים לרוץ את כל המרחק מהר ככל הניתן, מפני שבשעה 5 וחצי בבוקר כבר יש אור יום מלא. היה ברור שאם הם יתעכבו, יגלו אותם. ובאמת גילו אותם בסופו של דבר. הם רצו את כל 20 הקילומטרים בחזרה כשהבריטים יורים עליהם פגזי מרגמה. אבא שלי סיפר לי על הריצה הזו, תחת אש המרגמות. פשוט מטורף לחשוב על זה".
הפעולה ב"ליל הגשרים" הסבה לכוחות המנדט נזק כספי רב (שהוערך ב־250 אלף לירות ארצישראליות) וזכתה להדים תקשורתיים בעולם כולו. מיד לאחר המבצע פתחו הבריטים בגל פשיטות אגרסיבי על קיבוצים, בהם חניתה, בית הערבה וכפר גלעדי, שנחשדו כבסיסי יציאה. בעימותים הקשים נהרגו ארבעה תושבים יהודים, 18 נפצעו ומעל מאה נעצרו. בהמשך תכננו הבריטים מהלומה מוחצת נגד תנועת המרי, והיא הוצאה לפועל ב־29 ביוני 1946 ב"מבצע אגאתה" הידוע גם כ"השבת השחורה".
התרעות פיקוד העורף