112 עמדות כבר פועלות - ועוד 100 בדרך
בנוסף, הוקמו שתי לשכות דיגיטליות ייחודיות בתל אביב: האחת בתל אביב מרכז, בקריית הממשלה בדרך בגין־קפלן, סמוך ללשכה הפרונטלית, ובה עשר עמדות; והשנייה בתל אביב דרום, שבה הוצבו 15 עמדות להנפקה עצמית של דרכונים ותעודות זהות.
על פי הנתונים, מאז תחילת הפרויקט הוגשו בעמדות הדיגיטליות 119,873 בקשות להנפקה עצמאית של דרכונים ותעודות זהות. ברשות מציינים כי בתקופת המלחמה, שבה לשכות רבות היו סגורות, מספר הבקשות לשירות עצמי היה נמוך יותר, אך מאז סיומה נרשם גידול מואץ בשימוש בעמדות.
כיום ניתן להנפיק בעמדה דיגיטלית תעודת זהות ראשונה החל מגיל 16. הנפקה או חידוש של דרכון בעמדה הדיגיטלית מוגבלים בשלב זה לגילאי 18 עד 61. תנאי בסיס נוסף הוא שהמבקש מופיע במאגר הביומטרי, או שיש ברשותו תעודת זהות ביומטרית או דרכון ביומטרי.
"זמן המתנה של יום־יומיים - ולעיתים שעות בלבד"
לדבריה, היעד הוא להרחיב בהדרגה את קבוצות הגיל הזכאיות להנפקה ולחידוש דרכונים בעמדות העצמאיות. בשלב הבא, אנשים מעל גיל 61 צפויים לקבל בהדרגה אפשרות להשתמש בשירות, ובהמשך תיבחן גם הרחבת השירות לגילים צעירים יותר מ-16.
לטענת הרשות, באזור המרכז עומד זמן ההמתנה הממוצע לתור פרונטלי על כחודשיים עד שלושה חודשים, על רקע טענות של אזרחים על קושי בקבלת תור קרוב ללשכות.
הנפקה בתוך ארבע דקות
אחד היתרונות המרכזיים של העמדות הדיגיטליות הוא קיצור משמעותי של משך הפעולה עצמה. זמן ההנפקה הממוצע לאזרח המגיע לעמדה עומד על ארבע עד חמש דקות בלבד.
היעד הבא: חידוש דרכון מהבית
"הצפי הוא להנגיש את הכול לקהל ולהקטין את התורים", אומר יוסף. "במהירות של ארבע דקות בשירות הנפקה עצמאי, הולכים להוריד את העומס".
על פי נתוני הרשות, כשני מיליון בני אדם מגיעים מדי שנה ללשכות האוכלוסין לצורך ביצוע מגוון פעולות. יוסף מדגיש כי המעבר לדיגיטל לא צפוי לפגוע בעובדים. "להפך, יש כוונה לגייס עובדים נוספים", הוא אומר. "הפקידים בלשכות יתמקדו בטיפול במקרים מורכבים, כמו אישורים, רישומים, בקשות להשתקע בארץ ומתן אשרות, וגם באלו שיעדיפו לקבל שירות פרונטלי. העמדות הדיגיטליות יפחיתו את הלחץ, יקצרו משמעותית את זמני ההמתנה ויאפשרו לעובדים להתמקד במשימות המורכבות. תמיד יהיה מגע אנושי - יש פעולות שאין להן תחליף".
מרכזים דיגיטליים בקניונים ובמקומות נגישים
במהלך השנה הקרובה צפויות להיפתח ארבע לשכות דיגיטליות חדשות. יוסף מבהיר כי הכוונה היא לפתוח אותן בנפרד מהלשכות הפרונטליות, במקומות נגישים לציבור. "נפתח לשכות דיגיטליות בקניונים או במקומות נגישים", הוא אומר. "נהיה כמו הבנקים. נגיע לשירות טוב יותר וננגיש אותו לאזרח".
במסגרת התוכנית יתווספו במהלך השנה הקרובה 100 עמדות דיגיטליות נוספות, שיוצבו גם בלשכות הרשות. לדברי יוסף, עיקר העומסים כיום נרשם באזור המרכז, ולכן שם תינתן עדיפות להצבת העמדות החדשות, לצד פריסה גם באזורים נוספים בארץ. "אנחנו בעיצומה של מהפכה דיגיטלית ועידן חדש", הוא מדגיש.
החזון הבא: דרכון בטלפון הסלולרי
יוסף מעריך כי נדרש תהליך הטמעה ציבורי, בדומה לזה שהתרחש בבנקים ובנתב"ג. לדבריו, בעבר נוסעים שחזרו מחו"ל מיהרו לעמדות המאוישות בביקורת הדרכונים כדי להימנע מתורים ארוכים, אך כיום רוב הישראלים משתמשים בעמדות הדיגיטליות.
"המראות של התורים הארוכים בעמדות המאוישות בנתב"ג נעלמו", הוא אומר. "זה מה שיקרה גם עם הנפקת דרכונים ותעודות זהות. הרוב ילך לדיגיטל, כמו שקרה בנתב"ג".
מעבר לקיצור התורים, יוסף מדגיש גם את החיסכון למשק. לדבריו, יותר מ-200 אלף אזרחים שהשתמשו בשנה האחרונה בשירותים הדיגיטליים חסכו בממוצע כחמש דקות זמן עבודה של פקידים בכל פעולה - ובסך הכול נחסכו כמיליון דקות עבודה.
היעד השלישי בתוכנית הרב־שנתית הוא דרכון דיגיטלי בטלפון הסלולרי. "כמו שניתן כיום לשלם באמצעות כרטיס אשראי בטלפון, ניתן יהיה להציג את הדרכון בסלולרי", אומר יוסף. "אנחנו עובדים על זה, אבל זה הליך מורכב. אני מקווה שהוא יתחיל להיות ישים בעוד כשלוש שנים".
כ-88 אלף עובדים זרים נוספים צפויים להגיע לישראל
לצד המהפכה הדיגיטלית, יוסף מציג נתון משמעותי נוסף: מדינת ישראל נמצאת לדבריו בהליך מואץ של קליטת עובדים זרים. כיום שוהים בישראל כ-242 אלף עובדים זרים, ועל פי הצפי, בעוד כשנה יהיו בארץ יותר מ-330 אלף עובדים זרים בכל התחומים - גידול של כ-88 אלף עובדים.
"זה מאפשר למשק לשגשג ולפרוח ולהתגבר על סוגיית המחסור בעובדים", אומר יוסף. "ברשות אנחנו ערוכים למתן המענה הנדרש לגידול המואץ במספר העובדים הזרים. החיסכון בעיסוק בהנפקות דרכונים ותעודות זהות יאפשר להפנות יותר משאבים לטיפול בעובדים הזרים".
התרעות פיקוד העורף