המחקר התבסס על שאלון מקוון שמילאו 299 הורים בישראל, רוב המשתתפים היו נשים (כ-89.6%), גילם נע בין 21 ל-74, ומספר הילדים הממוצע במשפחה עמד על 2.45. החוקרים בחנו כיצד משתנים פסיכולוגיים שונים קשורים לדפוסי השיתוף של הורים ברשתות החברתיות ומצאו כי "פומו" (FOMO - פחד מהחמצה) והשוואה חברתית קשורים לנטייה לשיתוף יתר של תכנים על ילדים ברשתות החברתיות.
הורים שחשים צורך מתמיד להיות מעודכנים במה שעושים אחרים, נוטים יותר לפרסם תמונות וסיפורים על ילדיהם. לצד זאת, הורים רבים משווים את עצמם להורים אחרים - את חיי המשפחה שלהם, את פעילויות הילדים ואת האופן שבו הם מציגים את עצמם ברשתות. ההשוואה הזו עשויה ליצור לחץ סמוי לתעד ולשתף רגעים מחיי המשפחה, כדי להיראות מעורבים ומצליחים לא פחות מהורים אחרים.
אחד הממצאים המעניינים ביותר במחקר קשור להרגלי שימוש בטלפון בסופי שבוע. כ-17% מההורים דיווחו כי אינם משתמשים בטלפון החכם במהלך סוף השבוע. כאשר נשאלו מדוע, כרבע העידו שהם עושים זאת כדי לבלות יותר זמן איכות עם המשפחה. היתר (כ-75%) ציינו שהם נמנעים משימוש בגלל שמירת שבת.
כל ההורים שנמנעים מהטלפונים בסופי השבוע דיווחו גם על רמות גבוהות יותר של "ג'ומו" (joy of missing out -JOMO), או "שמחת ההחמצה", מושג המתאר את היכולת להנות מהחלטה מודעת להתנתק מהרשתות החברתיות. המחקר מצא כי שמחת ההחמצה, הג'ומו, קשורה להפחתה בשיתוף יתר. הורים שמרגישים בנוח עם ניתוק מהרשתות החברתיות, ואפילו נהנים ממנו, נוטים פחות לפרסם בהגזמה תוכן על ילדיהם.
עם זאת, המחקר מצא כי המשתנים הפסיכולוגיים הללו אינם מסבירים את הדפוס של שיתוף הורי מבוקר, כלומר פרסום מתון ומודע יותר. "ייתכן ששיתוף כזה מושפע מגורמים אחרים, כמו מודעות לסיכוני פרטיות או שיקולים ערכיים" מדגישה ד"ר גזית.
תופעת ה"שרנטינג" עצמה מעוררת בשנים האחרונות דיון ציבורי ואקדמי רחב. מצד אחד, הורים רבים רואים בשיתוף דרך טבעית לתעד רגעים משפחתיים ולקבל תמיכה מקהילה של הורים. מצד שני, מחקרים מצביעים על הסיכונים האפשריים: פרסום מידע ותמונות של ילדים יוצר "טביעת רגל דיגיטלית" שעשויה להישאר ברשת שנים רבות ולהיות נגישה לקהל רחב ואף עוין.
לדברי החוקרים, התמונה שעולה מן המחקר מורכבת יותר מכפי שנדמה. "השיתוף של הורים ברשתות אינו רק תוצאה של האפשרויות הטכנולוגיות שמציעות הפלטפורמות הדיגיטליות, אלא גם ביטוי למנגנונים פסיכולוגיים עמוקים יותר - כמו צורך בשייכות, השוואה לאחרים ורצון להיות חלק מהשיח החברתי סביב הורות" אומרת ד"ר גזית, "בסופו של דבר, ה'שרנטינג' משקף מאבק מרתק בין הרצון להיות נוכחים במרחב הדיגיטלי לבין הרצון לשמור על גבולות, פרטיות ורווחה אישית בעידן המחובר".
התרעות פיקוד העורף