"על אף רפורמת השקיפות של הפיקוח על הבנקים, שיעור התימחור שביצעו הלקוחות בשנת 2024 הוא נמוך יחסית ועמד על 37% בלבד. תחום ייעוץ המשכנתאות אינו מוסדר בחוק, כך שצרכנים חשופים לשיטות שיווק אגרסיביות, גביית שכר טרחה מופרז וייעוץ שאינו בהכרח אובייקטיבי", נטען בדוח - "המשכנתא אינה רק מוצר בנקאי, אלא תשתית קיומית ליציבותו הכלכלית של משק הבית בישראל".
מבקר המדינה ממליץ שעל בנק ישראל שיתוף רשות שוק ההון, להבטיח כי שוק המשכנתאות יתנהל בשקיפות, בהגינות ותחת פיקוח הולם, תוך עידוד התחרות ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית.
עוד עולה מהנתונים, כי לפי נתוני בנק ישראל, בשנים 2025-2023 גדל שיעור מימון של רוכשי דירה יחידה בכ-5%. עוד עולה מנתוני בנק ישראל, כי משקל ההלוואות בסיכון גבוה עלה מכ-20% בינואר 2022 - לכ-31% ביולי 2025. בעוד שהגידול בשכר הממוצע למשרת שכיר עלה ב-32% בשנים 2025-2019 - הגידול בהחזר החודשי על משכנתאות עלה בכ-38%.
בשנים 2025-2015 עלו יתרות החוב של משקי הבית למשכנתאות מכ-300 מיליארד שקל לכ-630 מיליארד שקל (גידול של כ-110%). "נכון לסוף שנת 2024, ארבעה בנקים בלבד מחזיקים בכ-93% מהמשכנתאות במערכת הבנקאית", נטען עוד בדוח.
בדוח גם נטען, כי משקל הסיכון הממוצע בגין אשראי לדיור במערכת הבנקאית בישראל הוא 54%, לעומת שיעור ממוצע של 37% במדינות נבחרות בעולם, לפי נתוני בנק ישראל. מחברי הדוח טוענים עוד, כי הפיקוח על הבנקים אינו מחייב את הבנקים להגביל מכירות של קבלנים עם דחייה משמעותית בתשלומים למועד המסירה.
"בשל כך, למרות שנהוג לכלול בהסכמים בין הבנקים לקבלנים בפרוייקטים בליווי בנקאי, התניות לפיהן על הקבלנים למכור דירות בפריסת תשלומים לפי המודל הליניארי (בהתאם להתקדמות הבנייה), בפועל חלק מהבנקים אינם מגבילים את הקבלנים במכירות עם דחיית תשלומים משמעותית", מציינים עוד מחברי הדוח.
מהביקורת גם עולה, כי כ-72% מנוטלי משכנתאות ביישובים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה נעזרים ביועצי משכנתאות, לעומת 56% ביישובים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה ומספר יועצי המשכנתאות עלה מכ-800 בשנת 2017 לכ-2,000 עד 2,500 ביוני 2025.
אנגלמן קובע: "חלק מהליקויים המרכזיים שהצבענו עליהם בעבר, לא תוקנו, או שתוקנו במידה מועטה בלבד. צי המשאיות בישראל שתרומתו לזיהום היא הגבוהה ביותר, ממשיך להתיישן".
בדוח נטען עוד, כי טרם הושלמה האסדרה לטיפול במיחזור הסוללות הכבדות של הרכבים החשמליים וההיברידיים. מהנתונים בדוח עולה, כי כ-224,700 כלי רכב חשמליים נעו בכבישי ישראל בסוף שנת 2025 - עלייה של כמעט 1,400%, לעומת 16,251 רכבים חשמליים בשנת 2021.
עוד עולה מהנתונים, כי גיל המשאיות הממוצע בשנת 2024 היה כ-9.5 שנים, לעומת 5.1 שנים בשנת 2000. "על משרדי הממשלה לפעול ללא דיחוי לתיקון הליקויים, להסיר את החסמים, למער לתחבורה נקייה ולהרחיב את אזורי האוויר הנקי", ממליץ אנגלמן.
עוד עולה מהנתונים, כי 49% מכמות הגז הטבעי שהופקה ישראל בשנת 2024, יוצאה למצרים ולירדן. בישראל פועלות שלוש אסדות גז מפיקות. מאגרי תמר, לווייתן וכריש-תנין מחוברוים לאסדות ומספקים גז טבעי למשק המקומי ולייצוא.
"ארבעה מכרזים בלבד לחיפוש גז טבעי פורסמו משנת 2016. שלושת המכרזים הרשונטים לא הניבו תוצאות, למעט כמה מאגרים קטנים מאוד שכדאיות פיתוחם מוטלת בספק. מכרז רביעי פורסם בדצמבר 2022 ותוצאותיו טרם פורסמו במלואן", מציין עוד מבקר המדינה וטוען כי בישראל אין תשתית לאחסון גז טבעי.
"תפקידה של המדינה הוא להבטיח, כי משאבי הגז הטבעי ינוצלו באופן שיביא למקסימום את ערכם עבור הציבור בישראל, תוך כדי ראייה ארוכת טווח ותכנון אסטרטגי של משק האנרגיה", מציין מבקר המדינה בסיכום הדוח וקובע: על משרד האנרגיה, כנאמן הציבור, עם יתר החברים בוועדת דיין, להביא למיצוי מלא של התועלות הכוללות מעתודות הגז, שהן מקור האנרגיה המרכזי שעליו מסתמכת ישראל.
לאור הצפי, כי עתודות הגז יתכלו בתוך כ-25 שנים, נדרשות כבר כעת היערכות ובחינה של הצעדים הנדרשים להכנת משק ליום, שבו לישראל לא יהיו עוד שאבי גז טבעי. זאת, כדי שאספקת מקורות האנרגיה למשק תהיה אמינה ורציפה".
עוד עולה מהנתונים, כי בשנת 2024, התקבלו 44,612 תלונות ברשות להגנת הרכן ו-23,923 במועצה הישראלית לצרכנות, מהן 11,080 התקבלו ברשות להגנת הצרכן בתחום ההונאה המקוונת.
ב-79% מהביקורות שעשתה הרשות להגנת הצרכן בשנת 2025, נמצאו הפרות לגבי סימון ארץ המקור במוצרי חקלאות מיובאים. "עם זאת, הרשות הטילה רק 61 עיצומים כספיים, - בכ-25% מהמקרים בהם נמצאה הפרה", קובעים מחברי הדוח. עוד עולה מהנתונים בדוח, כי בשנים 2025-2022 חלה הפחתה של 12% ו-25%, בהתאמה, בתקציב המאושר של הרשות להגנת הצרכן ושל המועצה הישראלית לצרכנות.
בעוד שתקציבה המאושר של הרשות להגנת הצרכן עמד על כ-34.5 מיליון שקל, תקציה המאושר של המועצה הישראלית לצרכנות עמד על כ-6.3 מיליון שקל. מהביקורת עולה, כי על פי דירוג הגולשים באתר "גוגל", רמת שביעות הרצון של הפונים למועצה הישראלית לצרכנות מהטיפול בתלונות שלהם היתה 1.5 מ-5.
זמן הטיפול של המועצה הישראלית לצרכנות בפניות הציבור עמד בשנת 2025 על ממוצע של 135 ימים. "כוונת משרד הכלכלה ופעולותיו לאיחוד בין הרשות להגנת הצרכן למועצה לצרכנות, במטרה לשפר את הטיפול בסוגיות הקשורות להגנת הצרכן, התמשכות ההליך וקיצוצים רוחביים בתקציב משרדי הממשלה ורשויות הסמך שלה - כל אלה הביאו לפגיעה בפעילותן התקינה של הרשות להגנת הצרכן והמועה לצרכנות", טוענים מחברי הדוח - תקציב הרשות להגנת הצרכן והמועצה לצרכנות קוצצו באופן ניכר, דבר שפוגע ביכולתן לפעול באופן אפקטיבי בהתאם לייעודן".
התגובות לדו"ח
שוק המשכנתאות חשוב מדי מכדי שיידון בדוח לא מקצועי, רצוף שגיאות וסתירות. להלן מספר דוגמאות מני רבות:
בנק ישראל והפיקוח על הבנקים ימשיכו לפעול באופן מקצועי, מאוזן ואחראי לשמירה על יציבות והוגנות המערכת הבנקאית ובפרט תוך מעקב שוטף ומעמיק אחר ההתפתחויות בשוק המשכנתאות ונקיטת צעדים בהתאם לצורך.
משרד האנרגיה והתשתיות רואה בביקורת כלי חיוני לשיפור ניהול משאב הטבע המרכזי של ישראל. לצד זאת, המשרד סבור כי בחלק מהסוגיות אימץ צוות הביקורת עמדות שעלולות להוביל את משק הגז הטבעי לקיפאון. בין היתר, חלק מההמלצות סותרות החלטות ממשלה, מציעות מבנה בירוקרטי מורכב שעלול לעכב הכרעות קריטיות בנושא ייצוא גז, ומערערות את היציבות הרגולטורית בניסיון לקבוע בדיעבד כללי ייצוא למאגרים קיימים, אף שאלה הוסדרו כבר לפני שנים. בנוסף, חלק מההמלצות משקפות גישה מחמירה ושמרנית מדי, שעלולה לפגוע בוודאות הרגולטורית, להרתיע משקיעים בינלאומיים ולבלום השקעות בגילוי, פיתוח וחיבור מאגרי גז, באופן שעלול לפגוע בביטחון האנרגטי של ישראל בטווח הארוך.
המשרד מנהל את משק הגז הטבעי באחריות, על בסיס בחינה ועדכון שוטפים של תחזיות הביקוש וההפקה, לצד מנגנוני בקרה וניהול סיכונים מקצועיים. התחזיות שאומצו מביאות בחשבון את מלוא צורכי משק החשמל והגנתו, תוך איזון מול החשיבות האסטרטגית והמדינית של הייצוא. נזכיר כי הסכמי הייצוא שאושרו עד כה היו בין הגורמים המרכזיים שאפשרו את הרחבת כושר ההפקה במאגרי "תמר" ו"לויתן", וחיזקו את הביטחון האנרגטי של המשק.
באשר לוועדת דיין, המשרד מדגיש כי מנדט הוועדה הורחב ביוזמתו גם לסוגיות תחרות וביטחון אנרגטי. התמשכות עבודתה נובעת ממורכבות הסוגיות ומהצורך של הצוותים המקצועיים לנהל במקביל את משק האנרגיה בשגרת חירום ובמלחמה ממושכת, במטרה להגיש דוח מעמיק שיבטיח החלטות מיטביות לציבור. במקביל, המשרד מקדם בימים אלה, יחד עם נתג״ז, תוכנית אב אסטרטגית ומקיפה למשק הגז הטבעי, שתבטיח את צורכי המשק לשנים הבאות.
להלן מספר נקודות בדוח המבקר שלעמדת המשרד אינן משקפות את המצב במשק הגז הטבעי:
התרעות פיקוד העורף