לפי הדוח, מספר תווי הנכה עלה מכ-74 אלף לכ-445 אלף, בעוד שבאותן שנים גדלה אוכלוסיית ישראל ב-43% בלבד. עוד עולה כי בשנת 2025 משויכים לתווי חניה כ-669 אלף כלי רכב, לעומת כ-155 אלף כלי רכב בשנת 2014 - זינוק של פי 4.3. עם זאת, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, אלפי חיילים ואזרחים שנפצעו הוכרו כנכים, וייתכן כי זו אחת הסיבות לחלק מהגידול המואץ במספר תווי החניה.
חשד ל-150 אלף תווים שניתנו שלא כדין
בהשוואה ל-15 מדינות, ובהן אוסטריה, אוסטרליה, אנגליה, ארצות הברית, בלגיה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, ספרד, סקוטלנד, פורטוגל, צרפת, קנדה ושווייץ, ישראל היא היחידה שמשייכת שני כלי רכב לאותו תו חניה ואינה מנפיקה תו חניה אישי, שניתן להשתמש בו בכל כלי רכב שבו נוסע האדם עם המוגבלות.
עשרות אלפי תווים לצמיתות מדי שנה
עוד עולה מהנתונים כי כ-282 אלף תווי חניה שהונפקו לצמיתות נמצאים בשימוש נכון לשנת 2025. בעוד שבשנת 2020 הונפקו כ-14 אלף תווים חדשים לצמיתות, בשנים 2021 עד 2024 הונפקו מדי שנה למעלה מ-30 אלף תווים לצמיתות.
בביקורת נטען עוד כי בשנים 2022 עד 2024 קיבלו חלק מרופאי אגף הרישוי, במקרים מסוימים, כ-480 החלטות, כך שהזמן הממוצע לקבלת כל החלטה היה כדקה וחצי.
לפי הנתונים, בשנת 2025 כ-17% מכלל כלי הרכב במדינה משויכים לתו חניה לנכה, לעומת 6% מכלל כלי הרכב בשנת 2014. עוד עולה מהביקורת כי בשנת 2024 אישרו רופאי אגף הרישוי 93% מכלל הבקשות לתווי חניה.
הפטור בכחול-לבן אינו מעוגן בחקיקה
מבקר המדינה קובע כי הפטור לאנשים עם מוגבלות מתשלום עבור חניה המסומנת בכחול-לבן, כפי שנהוג ברשויות מקומיות, אינו מעוגן בחקיקה. לפי הדוח, אין הוראה מפורשת בחוק החניה לנכים, בתקנות התעבורה או בחוקי העזר העירוניים שמעניקה לאנשים עם מוגבלות פטור גורף מתשלום עבור חניה מוסדרת בכחול-לבן.
"הסתמכות על נוהג או על מדיניות שאינה מעוגנת בחוק באופן ברור, יוצרת חוסר ודאות משפטית. אי גביית תשלום עבור חניות בכחול-לבן, מעבר לאובדן ההכנסות לרשויות המקומיות, עלולה ליצור תמריץ לבעלי תו חנייה להחנות את רכבם בחניות כחול-לבן למשך שעות ארוכות ואף חמור מכך, עלולה ליצור תמריץ לשימוש לרעה בתו על ידי מלווים של אנשים עם מוגבלות בעת שהאדם עם מוגבלות אינו נמצא ברכב או כלל אינו מעורב בנסיעה", קובע מבקר המדינה.
קשיים באכיפה מול שימוש לרעה
עוד עולה מהביקורת כי בית משפט רשאי להטיל קנס עד לסכום של 14,400 שקל במקרה שבו אדם שאינו אדם עם מוגבלות ואינו מתלווה לאדם עם מוגבלות השתמש בתו חניה והחנה רכב הנושא תו חניה במקום שאין החניה מותרת בו.
מבקר המדינה קובע עוד כי מאז שנת 2008 משרד התחבורה כמעט שלא שיתף את נציבות שוויון זכויות בתהליכי קבלת ההחלטות ובדיונים מקצועיים שבהם אמורה הייתה להיקבע המדיניות בתחום תווי החניה. זאת, אף שהמשרד נתקל פעם אחר פעם בקשיים בגיבוש המדיניות וביישומה. בדוח ממליץ מבקר המדינה להאיץ את הדיונים על הסדרת סוגיית תווי החניה.
התרעות פיקוד העורף