בשבועות האחרונים, גברו הדי המחלוקת עד כדי עימותים אלימים של ממש. באחד מעימותים אלו, שהתרחש בשכונת מגורים, צולמו חסידים מנסים לחטוף נערים שהגיעו לשם. באותו אירוע, תועד אחד מאנשי גור כשהוא מחזיק בידו סכין.
במהלך הפעולות לחסימת העיר במחאה על מעצר עריקים תלמידי ישיבות, התקיימו מספר עימותים, לאחר שתושבים שאינם משתייכים לקהילת גור פעלו לחסום את דרכם של היוצאים לשיירות המחאה מהעיר. במהלך פעולות המחאה, נעצרו 4 מתושבי העיר, איש מהם אינו משתייך לחסידות גור, ונלקחו לחקירה בתחנת המשטרה המקומית. בין העצורים גם אם לחמישה ילדים.
על פי התכנית, יציאת שיירת המחאה של חסידי גור היתה אמורה לצאת מנקודת התארגנות באזור התעשיה של העיר. נקודת ההתארגנות תוכננה תחילה להיות ברחבת בית הכנסת המרכזי, אך הועתקה לאזור התעשיה, לשם הגיעו גם תושבים שאינם משתייכים לקהילה, במטרה לחסום את יציאת השיירה, דבר שהלהיט את הרוחות והעימות שפרץ, היה צפוי ביותר, על רקע המתיחות השוררת בעיר.
לדברי המוחים, היחס שהם מקבלים מזרועות החוק מפלה אותם לרעה על פני אנשים מחסידות גור: "עושים אכיפה בררנית. נותנים לנו תושבי העיר יחס של תושבים סוג ב'. לכן החלטנו לא לשבת יותר בשקט ולהגיב לאלימות שאנחנו סופגים פה כבר שנתיים וחצי וליחס המזלזל כלפינו מצד הרשויות והחוק" אמר טבצ'ניק.
יצוין כי הפגנת חסידי גור החלה לאחר מעצר של בני זוג מקרבם שנחשד בהתעללות בבנם הפעוט: "חסידי גור יצאו להפגנה אלימה ואנשי ערד, שאינם חסידי גור שילמו את המחיר. זה כלל לספוג מכות, יריקות ופגיעה בכלי רכב, בעוד חסידי גור קיבלו את מבוקשם והזוג שנעצר, שוחרר לביתו" הוא הוסיף.
5 מתוך 14 חברי המועצה משתייכים לאגודת ישראל, איתה מזוהה בעיר קהילת חסידי גור. אליהם הצטרפו נבחרי הסיעות הדתיות ו 2 הנבחרים מסיעתו של מעיין, סיעת הליכוד. בקורות חייו של יאיר מעיין נכתב אגב, כי הוא עבר להתגורר בערד רק בשנת 2023 ממושב מבועים שבנגב.
הרכב קואליציוני זה, הביא לאנשי החסידות רווח משמעותי. מבני ציבור כמו גני ילדים ומקלטים הועברו לחזקת הקהילה ובאחרונה קיבלו יזמים המזוהים עימה שטחי קרקע נרחבים בשכונה חדשה, שמתוכננת להיבנות בשנים הקרובות.
דברים אלו שפכו שמן רב על מדורת המתיחות בין קהילת גור לשאר התושבים. מתיחות זו עלתה וירדה מספר פעמים בשנים האחרונות בעקבות אירועים, בהם התרחבה אחריות קהילת גור לטיפול בנכסים שונים בעיר והשליטה עליהם הועברה לידי הקהילה.
צמיחת החסידות בעיר פרחה בעיקר על רקע צורך אנשי הקהילה במציאת חלופות דיור לאנשיה ומחיר המגורים בערד היה זול. חסידים החלו לרכוש ולשכור דירות בשכונות שונות בעיר, בעיקר באזורי השיכונים הוותיקים, בהן התיישנות המבנים הביאה להוזלה במחירן. הדיירים הקודמים עזבו שיכונים אלו כדי לשפר דיור ורבים מהם אף עזבו את העיר.
במהלך השנים התרחבה החסידות וסביבת המגורים בה התגוררו התפשטה למקומות נוספים בעיר. האוכלוסיה המתרחבת, נזקקה למתקנים ציבוריים וכך החלה מערכת החינוך החרדית לשנות את מתווה הפעילות במוסדות חינוך קיימים כמו גנים ובתי ספר ולהתאים אותם לצרכיה.
התרעות פיקוד העורף