לצד שיקום הבתים, מוסדות החינוך והתשתיות, מתחדד גם אתגר אחר - כזה שפחות מדובר, אך משפיע על לא מעט משפחות. עבור רבות מהן, השאלה אינה רק מתי חוזרים הביתה, אלא גם איך עושים זאת כשלא כולם רוצים לחזור באותו הזמן. לעיתים אחד מבני הזוג מרגיש בשל לשוב, בעוד האחר עדיין מתקשה; במקרים אחרים הילדים כבר הסתגלו למסגרת חדשה ואינם רוצים לעזוב, בעוד ההורים מבקשים לחזור אל הבית והקהילה.
כדי לסייע למשפחות ולקהילות להתמודד עם האתגרים הללו ואחרים, מפעילה מנהלת תקומה, בשיתוף משרד הרווחה ועמותת "מוזאיקה", את תוכנית הגישור "גישורים". במסגרת התוכנית פותח מודל לשיח משפחתי, המסייע למשפחות לעבור משיח של עמדות להבנת צורכי בני המשפחה. במקביל, התובנות העולות מהליווי המשפחתי משוקפות להנהגות היישובים, במטרה לזהות סוגיות קהילתיות חוזרות ולפתח עבורן מענים מותאמים.
כך למשל, באחד המקרים שליוותה התוכנית, התמודדה משפחה מורחבת עם מחלוקת סביב החזרה הביתה. בעוד ההורים ביקשו לשוב ליישוב, ילדיהם, שעדיין התמודדו עם השלכות הטראומה של אירועי 7 באוקטובר, לא הרגישו מוכנים לחזור עם משפחותיהם. הפערים הובילו למתחים סביב המפגשים המשפחתיים, החגים והקשר עם הנכדים. במסגרת הליך הגישור הצליחו בני המשפחה, לראשונה, לנהל שיחה פתוחה על הפחדים, הציפיות והצרכים של כל אחד מהם. בסופו של התהליך שבו ההורים להתגורר ביישוב, בעוד ילדיהם נשארו בשלב זה מחוץ לחבל, אך המשפחה הצליחה לגבש הסכמות לגבי אופן קיום המפגשים המשפחתיים, החגים והביקורים, ואף להגדיר מחדש את אופן הסיוע ההדדי בין בני המשפחה - כך שהקשר המשפחתי נשמר למרות שכל אחד בחר בדרך המתאימה לו.
גבע מדגישה: "כשעוברים משיח של עמדות להבנת הצרכים של כל אחד מבני המשפחה, הרבה פעמים נפתח גם פתח לפתרונות שלא נראו קודם. בסופו של דבר, החזרה הביתה היא לא רק מעבר ליישוב, אלא תהליך משפחתי ורגשי. כשמצליחים לנהל את השיח בצורה נכונה, גם ההחלטות שמתקבלות מחזיקות לאורך זמן ומאפשרות למשפחה לצעוד קדימה יחד". לצד הליווי סביב סוגיית החזרה ליישובים, מעניקה התוכנית מענה גם לגישורים קהילתיים בין בעלי תפקידים ביישובים, לגישור בין שכנים וקבוצות בקהילה, לליווי בעלי תפקידים בסוגיות קהילתיות, לגישור במקרי פרידה וגירושין ולסוגיות נוספות.
התרעות פיקוד העורף