גם כאן חל שיפור לאורך העשור. באשדוד מדובר בעלייה של ארבע נקודות אחוז לעומת 2015, ובבאר שבע נרשמה עלייה חדה יותר של 13 נקודות אחוז. העיר שהובילה במדד שביעות הרצון היא פתח תקווה עם 85 אחוז.
"העיר מתחרדת משמעותית"
מאחורי המספרים נמצאות גם חוויות התושבים עצמם. תושבת אשדוד המתגוררת בסמוך לפארק העירוני סיפרה על הקשיים שחווים לדבריה תושבי האזור בעת אירועים המתקיימים בעיר.
"סגרו לנו פעם את החנייה ולא הצלחנו דרך המוקד להזיז את המכונית. בפארק יש כל הזמן אירועים וסוגרים את הרחובות אצלנו. יש פסטיבל יין, היה פסטיבל בירה, הם לא ממש מסדרים חניות. הכניסה של הבניין שלנו ניזוקה. פנינו למוקד בעניין אבל לא זכינו למענה". הדברים מקבלים משקל נוסף על רקע העובדה שאשדוד נמצאת בתחתית גם במדד שביעות הרצון הכללי וגם במדד השוויון בשירות.
תושבת אחרת הוסיפה וסיפרה ל"מעריב": "השירותים על הפנים. לא מרוצה וחושבת לעזוב. רמת שירותים נמוכה. בעיקר בחינוך. וגם השנה לא היו צהרונים באוגוסט ובסוכות, בניגוד למה שהיה בעבר. בחורף - הצפות בעיר". נקודה נוספת שהתייחסה אליה היא השינוי באוכלוסייה: "העיר מתחרדת משמעותית וחנויות נסגרות כל הזמן בשבת".
בירוחם דווקא מרוצים
לא בכל יישובי הדרום התחושות דומות. בעוד אשדוד מציגה את שיעור שביעות הרצון הנמוך ביותר מבין הערים הגדולות שנבדקו, תושבים ביישובים אחרים בדרום מתארים בחלקם חוויה שונה מול הרשות המקומית.
באילת נשמעת תמונה חיובית דומה. תושבת העיר סיפרה: "תמיד יש עם מי לדבר. מוקד עירוני מתפקד בזריזות. יש לנו ביקורת לפעמים על החלטות כמו סגירת כביש לשיפוצים במועד לא הגיוני לדוגמה, אבל באופן כללי אני רגועה לגמרי בכך שיש לי מענה מהעירייה".
אחד מכל שלושה פנה לרשות המקומית
ברמה הארצית, כשליש מהאוכלוסייה בישראל - 33%, שהם כ-2.1 מיליון איש - השתמשו בשנה האחרונה בשירותי הרשות המקומית ביישוב מגוריהם, לעומת 34% לפני עשור.
נשואים פונים לרשות בשיעור גבוה יותר מרווקים - 38% לעומת 20%. בקרב בני 20 עד 40 שיעור הפונים עולה עם הגיל ומגיע לשיא של 44% בקרב בני 35 עד 39. לאחר מכן השיעור יורד בהדרגה, עד ל-22% בקרב בני 75 ומעלה. הלמ"ס לא הציגה אומדנים של שיעור הפונים לקבלת שירות באשדוד ובבאר שבע, בשל רמת מהימנות נמוכה של האומדנים בערים אלה.
הדרך השכיחה ביותר לפנות לרשות המקומית היא באמצעות האינטרנט, כולל דואר אלקטרוני. 40% מהפונים השתמשו בדרך זו. בקרב בני 20 עד 44 השיעור גבוה יותר ועומד על 47%, לעומת 34% בקרב בני 45 ומעלה.
38% מהפונים לקבלת שירות עשו זאת באמצעות הטלפון, ו-39% נפגשו פנים אל פנים עם פקיד ברשות. מפגש עם פקיד נפוץ יותר ביישובים קטנים יותר, ואילו במהלך העשור האחרון ניכר מעבר הדרגתי לשימוש בשירותים המקוונים.
הסקר החברתי נערך מדי שנה בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאז 2002 ומספק מידע על תנאי החיים בישראל בשורה ארוכה של נושאים, ובהם דיור, רכב, בריאות, השכלה, שימוש באינטרנט, תעסוקה, נופש, קשר עם משפחה וחברים, התנדבות, מצב כלכלי, שביעות רצון ואמון.
התרעות פיקוד העורף