כעת, באחת מנקודות הנוף היפות בחיפה, מול הים בחוף דדו, הוצב השבוע ספסל חדש לזכרה של דנה דניאלה פטרנקו, תושבת חיפה שנרצחה במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר 2023, כשהייתה בת 23. עבור אמה, אולגה, הצבת הספסל היא סיומו של מאבק ממושך להנציח את בתה במקום שבחרה עבורה.
הספסל הוצב בין מסעדת נירוונה למועדון הגלישה בחוף דדו. הבחירה בנקודה הזו, מספרת אולגה, נולדה עוד לפני שהחלה לפעול להקמתו. לפני כשנתיים וחצי טיילה בחוף עם בנה ואמה, כאשר הבחינה בספסל הנצחה אחר. "פתאום אני רואה ספסל יפה ואומרת לבן שלי, 'תצלם אותי'. עוד לא ידעתי שזה לזכר מישהו", היא מספרת. "אמרתי, וואי, איזה ספסל יפה. זה בדיוק מה שהבת שלי צריכה. ים, נוף, לב, זה בדיוק מה שאני צריכה לבת שלי. זה בדיוק מתאים לה".
מכאן החל מסע ארוך מול העירייה. לדבריה, בתחילה קיבלה הצעת מחיר של כ-60 אלף שקל להקמת הספסל, והייתה מוכנה אף לקחת הלוואה כדי לממן אותו בעצמה. אלא שלטענתה, בהמשך התקשתה לקבל מענה ואישור שיאפשרו לקדם את ההנצחה. "אני אמרתי, בסדר, אני אשלם. אני אמצא 60 אלף שקל, אני אקח הלוואה, לא משנה. אני רוצה", היא מספרת. לדבריה, שוב ושוב נאמר לה כי נשקלת הקמת אנדרטה משותפת. "שלוש שנים אני כבר שומעת את זה. אין שום אנדרטה. אז תודה רבה ל'דרך ארץ' שעזרו לי".
המפנה הגיע לאחר שאנשי תנועת דרך ארץ נחשפו לפוסטים שפרסמה אולגה בפייסבוק על ניסיונותיה להקים את הספסל. "הפייסבוק שלי הפך להיות אתר הנצחה של הבת שלי. אין שם כבר חיים אישיים שלי", היא אומרת.
דרך הפרסומים, אנשי התנועה הצטרפו למאבקה, ובמפגש שהתקיים סמוך לבניין העירייה הגיעו נציגים ששוחחו עמה והבטיחו כי הספסל יוקם. בהמשך נפתח גיוס כספים למימון הפרויקט, ולדברי אולגה בתוך ימים ספורים גויס הסכום הדרוש.
הצבת הספסל - הרגע שלו חיכתה: "עושה הקלה בלב"
אתמול בבוקר הגיע הרגע שלו חיכתה. אולגה הייתה בדרכה לעבודה כאשר קיבלה תמונה של מנוף המציב את הספסל בחוף. "ירדו לי דמעות", היא מספרת. "היה כל כך מרגש לדעת שזהו, הספסל כבר מוכן, שכבר מורידים אותו. סיימתי לעבוד וישר נסעתי לשם לראות אותו".
גם כשהיא מתארת את התחושה, היא מתקשה להשתמש במילה שמחה. "אני מאוד רוצה להגיד שזה שמח, אבל אחרי מה שקרה עם הבת שלי אני לא יכולה להגיד את המילה הזאת. זה פשוט נעים. זה עשה לי הקלה בלב".
דנה נולדה בחולון ב-5 באפריל 2000 וב-2008 עברה עם משפחתה לחיפה. מגיל 12 התאמנה בטאקוונדו, השתתפה בתחרויות בארץ ובחו"ל וזכתה במדליות. בהמשך גם הדריכה ילדים. היא אהבה לרקוד, לטייל בטבע ובעולם, לקרוא ספרים ולבלות עם משפחתה. היא תכננה להתחיל לימודי כלכלה וחלמה להקים משפחה ולהיות עצמאית.
"דנה שלי הייתה ילדה שחוץ מזה שהיא הייתה יפה בחוץ, היא הייתה גם יפה מבפנים", אומרת אולגה. "אני תמיד אמרתי לדנה, איך יכול להיות שבבן אדם אחד יכול להיות הכול מושלם? גם עיניים, גם שיער, גם גוף וגם נשמה. זאת הבת שלי".
עכשיו מבקשת אולגה שהספסל לא יהפוך לאנדרטה שאנשים חוששים להתקרב אליה, אלא למקום חי בתוך המרחב הציבורי. היא מספרת שכבר שמעה על אנשים שיודעים למי הוא מוקדש ולכן חוששים לשבת עליו.
"אני רוצה שהם ישבו, אני רוצה שהם יצטלמו", היא אומרת. "חוץ מזה שזה זכר של הבת שלי, זה גם יפה, מאוד יפה. אני רוצה שיצטלמו, שישלחו לי תמונות, שישימו ברשתות. זה יעשה לי ממש נעים".
כך, מול הים בחוף דדו, המקום שאולגה בחרה כמעט במקרה לפני כשנתיים וחצי, הספסל לזכר דנה אינו מיועד רק להתבוננות מרחוק. מבחינת אמה, הדרך להנציח את בתה היא דווקא שאנשים יבואו, ישבו מול הים וימשיכו למלא את המקום בחיים.
התרעות פיקוד העורף