למרות הכול: זכה במחצית הדירה באשדוד | הסיפור המלא

חשבון זה שימש את בני הזוג לתשלומים שונים, כמו המשכנתא, שיפוצים וכדומה. השופטת, עופרה גיא כתבה בפסק הדין את ההשראה להחלטתה: 'אין אדם יכול להוריש יותר ממה שיש לו'. בן זוגה של האישה תבע באמצעות עורכת הדין מרינה גורודצקי, לקבל חזקה במחצית הדירה. עו"ד גורודצקי הוכיחה, כי השניים גרו ביחד תחת אותה קורת גג בדירה שרכשה האישה בשנת 1993, מ-1998 ועד שנת מותה של האישה, 2019. הדירה נרכשה אמנם לפני תחילת ההיכרות בין השניים והאישה הכינה את הצוואה בשנת 2014.

בצוואה זו היא הורישה את הדירה לבנה, וזה היה קו ההגנה שלו, שהוצג בידי עורך הדין אוראל קורן. הוא טען כי השניים כלל לא היו בני זוג וכי הגבר התגורר בחדר ששכר בדירה. נוכח פרק הזמן הארוך שבה היו השניים ידועים בציבור והתנהלותם הזוגית, קבע בית המשפט את החלטתו.

בני הזוג ניהלו חיי משפחה לפחות משנת 2004. הם ערכו ביניהם הסכם שכירות המסדיר את התשלומים שבן הזוג היה מעביר לאישה כל חודש, הסכם שפעל עד 2009. הבן טען במשפט, כי הגבר פסק לשלם דמי שכירות לאור הסדר שהיה ביניהם, כי הוא ימשיך לשכור את החדר ללא הסכם.

טענה זו נדחתה בפי השופטת. הוצגו בפניה הוכחות לנוכחותם המשותפת באירועים שונים, נסיעותיהם המשותפות לחו"ל וגם מכך שעל המצבה של האישה ביקש הגבר לכתוב 'אישתי'. עוד היא קיבלה לידיה עדויות מאנשים שונים על כך, שהשניים אכן גרו ביחד ולנו באותו חדר. השופטת הושפעה גם מעדויות שתמכו ביחסי הקירבה והחיבה בין השניים ושהם ניהלו משק בית משותף. יצוין כי הבן התגורר כ 10 שנים בחו"ל, למרות זאת לא הפסיק בן הזוג להעביר לחשבונו בכל חודש אלפי שקלים. מדובר בחשבון שניהלה בת הזוג והכסף שהוכנס לשם היה גבוהה בהרבה מדמי השכירות שאותם לכאורה היה על בן הזוג לשלם.

הבן טפל על בן הזוג, כי הכסף הועבר לחשבון זה משום שחשבונותיו שלו עוקלו והתנהלו כלפיו תיקים בהוצאה לפועל, אולם הוא לא הציג שום ראיה התומכת בדבריו אלו: 'אין בעובדה שהמנוחה בחרה להעניק לנתבע זכויותיה במסגרת צוואתה, בכדי לסתור את החזקה 'אין אדם יכול להוריש יותר ממה שיש לו'.

היא סבורה, כי התנהלות האישה בניהול הכספים של בני הזוג מחזקת את העובדה כי האישה ראתה בדירה רכוש משותף למעלה מהצורך וגם התנהגות בנה לאחר שהיא נפטרה, מחזקת מסקנה זו: 'כי אחרת מדוע איפשר לאיש לגור בדירה במשך שנתיים נוספות בלא תמורה, וזאת על אף שהחתים אותו על חוזה שכירות, שעה שלעמדתו אין לאיש כל זכויות בדירה' כתבה השופטת. היא קבעה כי בן הזוג זכאי למחצית מהדירה וכי על הבן שנתבע, לשלם 40 אלף שקלים הוצאות המשפט.