מרחב השטח במערב קיבוץ רעים, הפך להיות שכונת מגורים. בשבוע החולף נחנכו בו 10 יחידות דיור חדשות, שנבנו בחודשים האחרונים והדיירים החלו לאכלס את הבתים. זה קורה 3 שנים אחרי בשטח זה ובסביבתו, התחולל קרב קשה ביותר בין אנשי משטרה למחבלים שהיו בדרכם לתוך הקיבוץ. ליד כביש הכניסה נמצאים שני מבנים, שהפכו להיות מיגוניות מוות. מחבלים שהגיעו לשם והבחינו באנשים שניסו להסתתר בהן, השליכו לתוכן רימוני יד. חלקם נזרקו בחזרה החוצה בידי אלו שהסתתרו, אך כמה מהם התפוצצו וגרמו להרג של רבים.
מאלי, המסיים תקופה של קצת יותר משנתיים בתפקידו, הזכיר כי בתים אלו הם חלק מפרוייקט הדירות שבוצע בכל החבל. מדובר בפרויקט בניה של 1000 יחידות דיור בישובים השונים בעוטף עזה. הוא אמר, כי במשרד סברו שיש לאפשר לכל ישוב לאפשר לנהל את צמיחת האוכלוסיה שבו: "חשבנו שעדיף לנהוג כך, משום שבקיבוצים יודעים בדיוק מה הם צריכים". סיוע המשרד לכך, התבטא בין היתר בתקציבי מענקים בהיקף של כ 300 אלף שקל ליחידה: "זה כסף שיוחזר לאחר שהבתים ירכשו" הוא אמר, "הוא ניתן למקרה שבו לישוב יהיה קושי במכירה של הבתים".
על פי נתוני המשרד ומנהלת 'תקומה', מספר התושבים בחבל צפוי לגדול בכחמשת אלפים בני אדם,לעומת מספרם באוקטובר 2023: "לצד המענקים האלה, המסתכמים ב 216 מיליוני שקלים, יש גם מימון מדינה בתנאים שונים, כך שיש מצב שהבתים יחכו לתושבים ולא התושבים לבתים".
שיקום החבל וצמיחתו הדמוגרפית המחודשת, היו המשימות הראשונות שגופים רבים פעלו ולקחו על עצמם לבצע. אפשר לראות את הדירות החדשות כחלק מהשלמת משימות אלו. פערי חוסר האמון בין תושבי החבל לגופי הממשלה, היה אחד הדברים שאופיינו בישובים, בחודשים שאחרי מתקפת הטבח: "היה צריך לשקם את האמון ולהתחיל ממקום מסויים". מאלי הסביר, כי הדברים הראשונים שנעשו לשם כך, היו טיפול מקיף ומשמעותי בנושאי הרווחה והחוסן בחירום: "ביצענו מה שאנחנו יודעים לעשות: לייצר תקציבים לרשויות. בשיח עם ראשי הרשויות הבנו, כי נוצרו פערים בטיפול בפרט. אצל מרביתם עמדה שאלה גדולה על הפרק: איך גורמים לצעירי הישובים להשאר בהם?". לדבריו, אנשים שמונו להיות רכזים של מרכזי הצעירים בישובים שלהם, קיבלו תקציב תפעול לשם כך.
בסיוע של 'קרן רוטשילד', נבנה מנגנון שבעזרתו הוכנו תוכניות לכל קהילה בנפרד כדי לתת למי שבחרו לחזור ולהתגורר בהן, מעטפת סיוע משלימה. מדובר בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, שההחלטה עליה התקבלה כהחלטה אסטרטגית - להשקיע בצעירים, כמנוע צמיחה דמוגרפית. התכנית במסגרת זו צפוים לקום כפרי סטודנטים, מדרשות והשקעה גם בקהילות ובהבאת משפחות צעירות לחבל.
מיליארדי השקלים שהוגדרו כתקציב אותו קיבלו משרדי הממשלה השונים, כחלק מהמאמץ הכולל לטפל בשיקום, הופנו במקרים רבים לצרכים ורעיונות שעלו מהשטח: "הרשויות קיבלו אפשרות לתכנן או ליישם תכניות פרויקטים, שתכליתם לתת לתושבים מרכיבים שונים של איכות חיים. הצענו להם לחשוב על החיים באזור בעוד עשרות שנים כדי להחליט מה להקים. זה כלל כל מיני דברים, כמו מרכזים ומועדוני פעילות, השלמות של פיתוח מוקדי משיכה ופיתוח, כל מה שעלה ב'סיעור מוחות' מצד האוכלוסיה שבחבל. הכל כדי להחזיר הביתה את אלו שנאלצו לעזוב אותו ולהביא גם אוכלוסיה חדשה. הקצאת המשאבים לכך היתה חריגה, אבל זה היה חיוני וכבר עכשיו נמצאים חלק מהפרוייקטים בהליכי הקמה שונים". למיזם זה הוקצו 326 מיליוני שקלים.
המגבלה על הפרויקטים היתה, שלא יהיו מרכיבי ייצור וכדומה. בשער הנגב למשל, הוקם מרכז חדשנות טכנולוגית בשם 'אופיר טק', על שמו של ראש המועצה שנרצח במתקפת המחבלים, אופיר ליבשטיין ז"ל. חוף אשקלון בחרו להקים קונסרבטוריון, בשדות נגב מוקם בית ספר טכנולוגי למקצועות תעשיית עילית ובשדרות מוקם מרכז כנסים ממוגן. התקציב לכך ניתן ביחד עם מנהלת 'תקומה'.
עשרת בתי האגודה למגורים, שהושלמו ברעים, הם חלק מאלף דירות נוספות שיבנו בישובי החבל. מדובר בתרומה משמעותית ביותר לצמיחה הדמוגרפית במערב הנגב. ערב המתקפה, מנתה אוכלוסיית האזור 62 אלף תושבים. הוא מכיל עכשיו 65 אלף אנשים המתגוררים בו. השלמת מאות הדירות, ייתרמו לגידול של 3500 עד 4000 תושבים, וזה בלי לקחת בחשבון את הבנייה העצמית שמתנהלת בישובי החבל ומונפה לאחר הטבח. מבנים אלו הם רק חלק מתכנית רחבה יותר של בנייה בחבל, בין היתר לשחזור, השלמה והקמה של מקומות תעסוקה. במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי אומרים, כי בקרוב תופעל תוכנית להשקעת 180 מיליון שקלים בעוגני צמיחה כלכלית בחבל.
התרעות פיקוד העורף