החיובי: השתתפות פעוטות בלמידה סדירה בשיעורים גבוהים
הנתונים החיוביים בסקירה שמדגיש משרד החינוך הם בין היתר: ישראל היא אחד מ-4 המדינות המפותחות שבהן חינוך חובה מתחיל בגיל 3 כשהמדינות האחרות הן צרפת, הונגריה ומקסיקו. בהשוואה לממוצע ה -OECD, שיעורי למידה בישראל גבוהים יותר אצל פעוטות בגיל הרך: שיעור השתתפות ילדי ישראל עד גיל שנתיים בלמידה (50.8% מהפעוטות) הינו בין הגבוהים ביותר ב-OECD.
ישראל נמצאת במקום השלישי אחרי לוקסמבורג (61.3%) וקוריאה (55.9%). אצל בני 3 שיעורי למידה מגיעים ל-100% בישראל ובצרפת בגלל החינוך החובה בגיל זה.
השלילי: שיאני צפיפות בכתות היסודי וחטיבת הביניים
עד כאן החדשות הטובות. אבל גם בסקירה המחמיאה על החלת חינוך חובה מגיל שלוש כשעולים בשכבות הגיל מתגלים שוב הפערים מרוב העולם המפותח. בשנת 2024 צפיפות התלמידים בכיתה היתה גדולה יותר בישראל בכ-%32 בחינוך היסודי מממוצע המדינות המפותחות, 27.2 תלמידים בכיתה לעומת 20.6 תלמידים בממוצע ה-OECD.
בחטיבת הביניים הצפיפות בישראל גדולה יותר (בכ-32%) 30.0 תלמידים בישראל מול 22.7 ב-OECD. בממוצע תלמידים לכיתה בחינוך היסודי ישראל נמצאת במקום השני הגבוה ביותר ובממוצע תלמידים לכיתה בחטיבת הביניים ישראל נמצאת במקום השלישי הגבוה ביותר.
פחות ימי לימודים, יותר שעות הוראה ביסודי
מספר ימי הוראה בישראל בין הנמוכים ביותר: מתוך כל המדינות החברות ב-OECD, היא נמצאת במקום 19 מתוך 30 מדינות בחינוך הקדם יסודי, 19 מתוך 36 מדינות בחינוך היסודי, במקום 27 בחט"ב ובמקום 30 בתיכונים מתוך 35 מדינות.
מנתוני 2025 עולה כי מספר שעות ההוראה הפרונטאליות והפרטניות בשנה למורה בחינוך היסודי בישראל גבוה מאשר ממוצע ה-OECD (844 לעומת 770) ונמוך יותר בתיכון (595 לעומת 678). בחטיבת הביניים מספר שעות הוראה דומה בישראל ובארגון (כ-710 שעות). מורה בישראל בהשוואה ל-OECD מלמד בכ-10% יותר שעות בחינוך היסודי ופחות שעות בכ-12% בתיכון.
שכר נמוך ויותר מורים שעוזבים
רוב גדול מהמורים המתפטרים עושים זאת בחמש השנים הראשונות שלהם במערכת: שיעור זה נע בין %73 בחינוך העל יסודי ל-%86 בחינוך הקדם יסודי. שיעור זה ממקם את ישראל במקום השלישי באחוז המורים העוזבים בחינוך היסודי ובמקום השישי בשלבי החינוך האחרים. שכר המורים בישראל נמוך בכ-%9 בחינוך היסודי ובחט"ב לעומת ממוצע המדינות המפותחות ובכ-7% בתיכונים.
הוצאה גבוהה על החינוך ואחוז אקדמאים גבוה
ואחרי כל זה – האבסורד. בשנת 2023 הוציאה ישראל על מוסדות חינוך וטיפול הגיל הרך %1.2 מהתמ"ג ועל החינוך היסודי, על יסודי ועל תיכוני %4.9 מסך התוצר ו-%7.4 על כל שלבי החינוך. שיעורים אלו גדולים בהרבה מהשיעורים המקבילים ב-OECD המציב את ישראל במקום הרביעי, לא פחות.
זאת ועוד, אחוז בעלי ההשכלה הגבוהה גבוה בהרבה מזה של ממוצע ה -OECD (51.2% לעומת 42.6%). שיעור בעלי השכלה אקדמית עולה משנה לשנה ועבר השנה את %40 מבני 64-25.
התרעות פיקוד העורף