"הבנתי שאלה האנשים שאני רוצה בסביבתי - אלה האנשים שלי"
החברות ביניהם נבנתה עוד הרבה לפני שכל אחד מהם הגיע ליחידה שבה הוא משרת כיום. "החיבור העיקרי בינינו נוצר בחלוקה של הצוותים בהשלמה החילית", מספר קש"א אגוז. "אני זוכר את ניווט הצנחן ששלושתנו עברנו כקבוצה באקט הראשון של פתיחת ההשלמה החילית. היינו צריכים כצוות חדש ומצומצם למצוא את עצמנו ולחלק בינינו את המשימה. כבר שם נוצרה גם חברות קרובה וגם צוות מצוין".
לדבריו, הקשר הלך והתחזק ככל שההכשרה התקדמה. "מאז, בכל משימה, תרגיל, אימון או לילה ללא שינה, עבדנו יחד ושיפרנו אחד את השני בתחרותיות בריאה וקודם כל בחברות עמוקה. הבנתי שאלה האנשים שאני רוצה בסביבתי, אלה האנשים שלי".
גם קש"א סיירת נח"ל מצביע על אותם לילות ארוכים כנקודה שבה נוצר החיבור. "מה שגרם לנו להתחבר היה עשרות לילות משותפים ללא שינה במהלך קורס הקצינים. היינו באותו צוות ולכן גם ביחד בכל התרגילים. מאז הקורס אנחנו שומרים על קשר ויוצרים חוויות חדשות כבר שנה וחצי".
קש"א סיירת גולני מספר כי השלושה הגיעו מרקעים שונים בתוך החיל. "הגענו מקצוות שונים יחסית בחיל, לא הכרנו לפני בה"ד 1. בהשלמה החילית יצאנו שלושתנו באותו הצוות, וזה גם גיבש אותנו מאוד וגם הקל עלינו, שכולנו על אותו התדר ויודעים לעבוד ביחד".
"הרגעים הכי משמעותיים - הצלחנו למנוע פעולות של האויב"
קש"א אגוז, בן 21, התגייס באוגוסט 2023 והגיע לגדוד דרקון. הוא היה עדיין בהכשרה ובטירונות כאשר פרצה המלחמה, וכיום הוא משמש כבר כחצי שנה כקש"א אגוז - תפקיד שלדבריו חלם להגיע אליו ושאליו הגיע עם תשוקה ולהט.
"הקרב על רכס עלי טאהר הוא האירוע הכי משמעותי שהייתי בו", הוא מספר. "מספר חודשים שבהם יחידת אגוז לחמה ראש בראש מול מחבלים מבוצרים בתוואי מורכב מאוד, בנקודה שבה הכוחות חשופים מכל כיוון לאיום כמו רחפני נפץ, נ"ט וארטילריה של האויב. תפקידי היה לתת מעטפת של אש, לשבש תשתיות אויב ולמסך את כוחותינו מהאויב. הרגעים הכי משמעותיים היו כשהבנתי שהצלחנו למנוע פעולות של האויב נגד כוחותינו בעזרת הפעלת האש".
"שמנו את דגל הסיירת ליד דגל מדינת ישראל"
קש"א סיירת גולני, בן 22 מראש העין, התגייס במרץ 2023. את שירותו הצבאי התחיל בחובלים, ובהמשך עבר לחיל התותחנים ועבר הכשרת קש"אים. כיום הוא משרת כבר כשנה בסיירת גולני.
מכל התקופה הזו, רגע אחד נחרט במיוחד בזיכרונו. "האירוע שהכי נחקק לי בזיכרון מהלחימה האחרונה הוא הבוקר שאחרי כיבוש הבופור", הוא מספר. "קמנו במבצר, עלינו למפלס העליון אחרי כלל הכיבוש ושמנו את דגל הסיירת על יד דגל מדינת ישראל, מתנופפים מעל כל לבנון הפרוסה מולנו. התחושה הייתה בשמיים, הרגשה עמוקה של ההבנה על מה אני עובד חודשים ומה אנחנו כצבא וכמדינה מסוגלים לעשות, ואיפה אני כבורג בכל הסיפור הזה".
ישירות לתמרון בלבנון - ומשם ליהודה ושומרון
קש"א סיירת נח"ל, בן 22 מרמת גן, התחיל את שירותו ביחידת מורן ובהמשך יצא לקצונה בתחום הפעלת האש. כיום הוא משמש כקש"א של סיירת נח"ל.
אחד הרגעים הזכורים לו התרחש יומיים לאחר אירוע אר"ן במהלך התמרון בלבנון. "מקרה הבוחן שלי היה יומיים לאחר האר"ן במהלך התמרון בלבנון. הגענו לאותו האיתור שבו הייתה ההתקלות והתקבל דיווח על כך שחוסל המחבל, ומשם התחלנו בהפעלת אש באותם האזורים. בדיעבד הבנו שזה המחבל מההתקלות. התחושה הייתה בעיקר של סיפוק וגאווה גדולה, מה שנתן לי מוטיבציה להמשיך ולהגן על ביטחון יישובי ותושבי הצפון".
בתקופה האחרונה הוא פועל כקש"א גם ביהודה ושומרון. לדבריו, לקח חלק במבצעים משמעותיים גם מבחינה אג"מית, והתחושה מבחינתו היא של היותו "בורג משמעותי ביחידה".
ואז הגיעה ההצטיינות
אחרי המסלול המשותף, ההכשרה והפיצול לשלוש יחידות שונות, הגיע רגע נוסף שחיבר ביניהם מחדש: כל השלושה קיבלו הצטיינות. קש"א אגוז מספר כי היה לצד אחד מחבריו בדיוק ברגע שבו התבשר על ההצטיינות - ורק זמן קצר לאחר מכן הגיעה גם ההודעה שלו.
"האמת היא שאני הייתי ליד ר' כשהודיעו לו על קבלת ההצטיינות שלו, וכשעתיים לאחר מכן קיבלתי הודעה על ההצטיינות שלי", הוא מספר. "בעיקר שמחתי על כך ששנינו הצטיינו, כל אחד בתפקיד החלומות שלו. היה לי חשוב ישר לעדכן אותו, ואחרי שהבנתי שגם ע' הצטיין שמחתי אפילו יותר על סגירת המעגל שלנו כצוות".
קש"א סיירת נח"ל מספר כי גם אצלו ההודעה הייתה רגע משמעותי. "התרגשתי מאוד לקבל את ההודעה על ההצטיינות. אמנם המפקד שלי התלוצץ איתי ואמר שזה כדי שאאריך את השירות בקבע, אבל הבנתי את כמות ההערכה שלו אליי ושמחתי על השיחה הזו".
עבור קש"א סיירת גולני, העובדה שההצטיינות הגיעה לכל שלושת החברים הפכה את הרגע למיוחד עוד יותר. "התרגשתי לדעת בעיקר ששלושתנו מצטיינים ביחד".
"ביטחון עצמי ומקצועיות לא סותרים צניעות"
לצד הפעילות המבצעית, כל אחד מהם מספר כי השירות לימד אותו משהו אחר על עצמו. "הדבר הכי חשוב שלמדתי על עצמי הוא שהדרך הכי טובה ללמוד ולהשתפר היא לבוא צנוע", אומר קש"א אגוז. "לא משנה כמה אני חושב שאני יודע וכמה מקצועי אהיה, אם אגיע צנוע אולי אלמד עוד משהו ואהיה טוב יותר. ביטחון עצמי ומקצועיות לא סותרים צניעות".
בעתיד הוא שואף לטייל בארץ ובעולם, ואולי גם לעבור לצפון לכמה שנים. "ובעיקר להישאר מוקף במשפחה, באנשים טובים ובחברים קרובים", הוא אומר.
קש"א סיירת נח"ל מספר כי השירות חיזק אצלו את התחושה שהוא מסוגל להתמודד עם קשיים. "יש כמה דברים חשובים שלמדתי במהלך השירות, ביניהם: אני יכול להתמודד עם כל קושי וכל מכשול, הכל אפשרי ואסור לתת שום דבר לעצור אותי. בנוסף, מכל אחד ומכל מקום יש לי מה ללמוד ולשפר את עצמי, וחשוב להגיע בגישה הזו לכל מקום בעתיד". השאיפות שלו הן לטייל בעולם, ללמוד, להכיר אנשים וחברים חדשים ולפתח כישורים חדשים.
גם קש"א סיירת גולני לוקח איתו מהשירות תפיסה דומה. "לדעתי הדבר הכי חשוב שהבנתי בשירות שלי הוא שאין דבר כזה לא. תמיד יש אפשרות להשיג הכל, תמיד יש אפשרות לנסות שוב ושוב עד שמצליחים". בעתיד, הוא אומר, הוא רוצה "לטייל, לעסוק במה שאני אוהב עם האנשים שאני אוהב ולהמשיך להגיע להישגים גם באזרחות".
הגעגוע להורים - והחלום: תאילנד
ואחרי חודשים ארוכים ביחידות ובשטח, הגעגועים לבית נשארים חלק בלתי נפרד מהשירות. "אני הכי מתגעגע לבת הזוג ולמשפחה", אומר קש"א אגוז, ומוסיף מסר שאותו הוא לוקח איתו גם מהשירות: "ברגע שעושים דברים עם חיוך, אוטומטית עושים אותם טוב יותר".
קש"א סיירת נח"ל מתגעגע במיוחד להוריו. "מתגעגע לאמא ואבא שלי, ורוצה למסור להם תודה על שגידלו אותי להיות מי שאני היום. זה לא מובן מאליו".
וקש"א סיירת גולני מסכם עם האנשים שמלווים אותו מאחור: "מתגעגע תמיד למשפחה בבית ולחברים שתומכים מאחורה. אי אפשר לעשות כלום לבד. נתראה בפברואר בתאילנד בעזרת השם".
התרעות פיקוד העורף