״גם בלילה אני צריך להיות עם חלון סגור״, הוא אומר. כשהוא מבחין בשריפה הוא פונה לכבאות, ולעיתים גם למשטרה. באחד האירועים האחרונים, לדבריו, דיווח למשטרה על שריפה באזור משהד וקיבל בהמשך הודעה שהיא כובתה. אלא שבת זוגו, שנותרה בבית, סיפרה לו שהעשן המשיך. גם כשחזר בלילה, הוא אומר, עדיין הורגש ריח של פסולת בוערת.
הוא מתעד את השריפות בתמונות ומעביר דיווחים לעמותת ״אזרחים למען אוויר נקי״, שאליה הגיע כשחיפש פתרון למפגע. ״כל פעם שיש שריפה, אני מדווח עם המיקום״, הוא מספר. ״אני מקווה שבסוף יעשו עם זה משהו וזה ייפסק״.
גם בחריש מתארים תושבים חיים המותאמים לשעות שבהן מגיע הריח. תושבת העיר מספרת כי מעבר בין אזורים בעיר המחיש לה עד כמה מיקום הבית משפיע על החשיפה למפגע. במקום שבו התגוררה בעבר הריחות הורגשו בעיקר במקרים חריגים, באזור מגוריה הנוכחי, לדבריה, הם חוזרים ערב אחר ערב.
״אנשים, כשיורד הערב, סוגרים את החלונות של הבית, אוטמים, ולמחרת בבוקר עדיין צחנה״, היא אומרת. לדבריה, הריח מגיע מכיוון מזרח ומזכיר פלסטיק שרוף. היא ותושבים נוספים פונים לכבאות ומעבירים דיווחים באמצעות העמותה, אך מרגישים שהמפגע אינו זוכה לטיפול שיפסיק אותו.
״אנחנו פשוט חייבים לסגור חלונות״, היא מספרת. מבחינתה, התסכול אינו נוגע רק לריח, אלא גם לחשש מהאוויר שהיא ומשפחתה נושמים ולתחושה שאין מי שמנהל את הטיפול במפגע המתמשך.
גם תושבת זכרון יעקב מתארת מפגע חוזר ותחושת חוסר אונים. ״זה קורה כל הזמן. אי אפשר לנשום, זה נורא. אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני גם מרגישה שזה פוגע לי בבריאות. אני סובלת מכאבי ראש וחולשה כבר תקופה. אני בטוחה שזה מזה״, היא מספרת.
יניב בלייכר, מנכ״ל עמותת ״אזרחים למען אוויר נקי״, אומר כי חריש היא אחד האזורים הבולטים שמהם מגיעות תלונות לעמותה בתקופה האחרונה. לדבריו, מוקדי שריפה באזור ברטעה ובאקה, לרבות מעבר לקו הירוק, גורמים למפגעי עשן באזור העיר. הוא מציין כי גם תושבים בזכרון יעקב סובלים ממפגעים שמקורם במוקדי שריפה באזור.
בצפון הוא מזכיר גם את נצרת, טורעאן, כפר כנא ואזור שפרעם, טמרה וכאבול. לדבריו, תושבים ביישובים שבהם נשרפת הפסולת וביישובים סמוכים סובלים מהעשן. עם זאת, הוא נזהר מקביעה שהתופעה החמירה בכל מקום: בחלק מהאזורים היא התגברה ובאחרים פחתה, ומוקדי התלונות משתנים.
מאחורי השריפות עומדים, לדבריו, גורמים שונים. בחלק מהמקומות פסולת ביתית אינה מפונה באופן סדיר ומצטברת. במקרים אחרים, גורמים משליכים פסולת ושורפים אותה כדי לחסוך בעלויות הפינוי והטיפול או לצמצם את נפחה.
בלייכר מדגיש כי לא כל רשות שבשטחה מתרחשות שריפות נכשלת בפינוי הפסולת. לדבריו, יש רשויות שמתפקדות, אך נאלצות להתמודד עם השלכה ושריפה בלתי חוקיות בתחומן. במקרים אחרים קיימים קשיים כלכליים וניהוליים, ולעיתים גם איומים מצד גורמים עברייניים.
העמותה מפעילה מוקד דיווחים שאליו מעבירים תושבים תיעוד של עשן, ריחות ופסולת. לדברי בלייכר, בשנתיים וחצי נאספו כ-25 אלף דיווחים על מפגעים. אין מדובר בהכרח באירועים נפרדים, שכן כמה פניות עשויות להתייחס לאותו מוקד. לדבריו, חלק מהפונים חוששים להיחשף בשל פחד מגורמים עברייניים.
לטענתו, בהיעדר מעקב ואכיפה מרתיעה, השלכת פסולת עלולה להשתלם למי שאמור להעבירה למתקן מוסדר. לצד האכיפה, הוא דורש מתקני טיפול ומיחזור נגישים יותר: ״חייבים עוד אכיפה, וחייבים עוד פקחים, אבל כמובן שחייבים תשתיות״.
ממשטרת ישראל נמסר: "המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, מתוקף אחריותה לנושא, פועלת כנגד התופעה ובהתאם לצורך נערכות פעילויות משותפות יחד עם משטרת ישראל.
ככל ומשטרת ישראל נקראת לאירוע או כאשר שוטרים מזהים אירוע שיש בו לכדי עבירה על פי חוקי הגנת הסביבה, האירוע מטופל וכנגד משלכי הפסולת ננקטות סנקציות בהתאם לחוק".
תגובת המשרד להגנת הסביבה תובא לכשתתקבל.
התרעות פיקוד העורף