במשך כל התקופה הזו ניזונו בעיקר מהודעות הוואטסאפ הקשות על מה שקורה בקיבוץ. ההודעה האחרונה מסיון הגיעה ב-11:12 בבוקר. היא כתבה לי: ‘אבא, תבטיח לי שאתה, אמא, גיא ונועה בסדר. אנחנו מתחבאים מתחת למיטה, הם אצלי בחלון’.
"את הנורא מכל גילינו רק ביום ראשון בצהריים, כשחזרנו לתחנת הדלק דור אלון הצמודה לקיבוץ אחרי פינוי לילי מתיש לתל אביב. שם הודיעו לנו שהוציאו שתי גופות מהבית של סיון. רק שבוע לאחר מכן, ביום שישי, הגופות זוהו רשמית כסיון ונאור, והבאנו אותם לקבורה”.
"היום, ממרחק של שלוש שנים, אני מאמין שהניצחון הגדול ביותר שלנו יהיה לחזור ולחיות בכפר עזה עם ביטחון משמעותי, כשהחיילים שומרים על הקיבוצים”.