הנתונים מגיעים על רקע שנים של טלטלות ביטחוניות, כלכליות וחברתיות בישראל. מגפת הקורונה, יוקר המחיה, המחאה הציבורית והקרע הפוליטי-חברתי, מתקפת 7 באוקטובר, המלחמה בעזה והעימותים האזוריים שהצטברו בשנים האחרונות לתחושת אי-ודאות שנוגעת גם לשאלת העתיד בישראל.
דרכון זר - פוליסת ביטוח נגד קטסטרופה
כחמישית מהמשיבים (20.7%) טענו כי האפשרויות הכלכליות שמעניק דרכון זר מהוות את הסיבה העיקרית להוצאתו, בעוד המצב הביטחוני היווה סיבה נוספת בה בחרו חמישית נוספת מהמשיבים (18.9%). הדאגה לעתיד הילדים היוותה גורם חשוב ביותר לדעת 15.9% נוספים, ויוקר המחיה היווה סיבה עיקרית לדעת 14.9% מהמשיבים. הפילוג בעם נותר הרחק מאחור, עם 3% בלבד מהנשאלים.
הצעירים מודאגים מהכלכלה, המבוגרים מעתיד המדינה
לפי הנתונים, בקרב בני 29-18, 27.6% סבורים כי הסיבות שהישראלים מוציאים דרכון זר הן האפשרויות הכלכליות שהדרכון עשוי להעניק. 21.1% סבורים כי הדרכון מהווה תעודת ביטוח נגד קטסטרופה. 20.3% ציינו את המצב הביטחוני כסיבה עיקרית, בשיעור מעט נמוך יותר צויינו יוקר המחיה ועתיד הילדים כסיבות פחות חשובות (כל אחת 14.6%).
לדברי עו"ד יהושע פקס, הנתונים עשויים להצביע על שוני עמוק בגישה של דורות שונים כלפי אזרחות נוספת. "עבור צעיר בתחילת דרכו, אזרחות זרה עשויה להיתפס קודם כול כמפתח שפותח דלתות", אומר פקס. "אפשרות לעבוד במדינה נוספת, ללמוד, לפתח קריירה או פשוט לא להיות תלוי בשוק אחד ובמדינה אחת. מבחינה זו, החזקת דרכון זה לא מהווה בהכרח תוכנית אופרטיבית להגר מישראל, אלא דרך להרחיב את מרחב האפשרויות לשנים קדימה".
"מנגד", הוא מוסיף, "ייתכן שדווקא מצב התעסוקה והעתיד הכלכלי יותר מדאיגים את הדור הצעיר בישראל, ועל כן ממד זה של אזרחות זרה תופס עבור פלח זה את מרכז תשומת הלב".
עוד עולה מהסקר כי דווקא בקרב בני 49-30 התמונה מורכבת יותר. בקבוצה זו אף סיבה לא מצליחה להתבלט מעל האחרות, כאשר ישנו שוויון כמעט מוחלט בין תעודת ביטוח נגד קטסטרופה, יוקר המחיה והמצב הביטחוני. העתיד כלכלי צויין בשיעור מעט נמוך יותר בקרב גילאי הביניים - 15.1%.
לדברי עו"ד פקס, גילאי הביניים נמצאים על פי רוב בתקופה בה עול גידול הילדים והפרנסה עדיין קיימים, והקשר עם דור הסבים והמשפחה המורחבת נמצא בראש סדר העדיפויות. "לאדם בן 25 קל יחסית לחשוב על לימודים או עבודה במדינה אחרת. בגיל 40 כבר רוב הישראלים פיתחו קריירה, מקיימים משפחה אם בזוגיות ואם בנפרד, ועל כן קיים קושי לחשוב בכלל על הגירה, אפילו זמנית", אומר פקס.
המבוגרים חוששים מקטסטרופה
הפער החד ביותר בשאלת הצורך בדרכון זה מופיע בתשובותיהם של בני 50 ומעלה. יותר משליש (35.6%) סברו כי הוצאת דרכון זר מהווה "תעודת ביטוח נגד קטסטרופה". האפשרויות הכלכליות נמצאות במקום השני, עם 22.2%, ואילו יוקר המחיה יורד ל-8.3% בלבד. לדברי עו"ד פקס, הדבר עשוי לרמז הן על יציבות כלכלית של בני ה-50 ומעלה, או על קושי שלהם להחליף סביבה ולעקור לארץ זרה בגילם המתקדם.
לדבריו הסקר עשוי לרמז על כך שבגילאים מבוגרים הישראלים פחות עסוקים בפיתוח קריירה ויותר טרודים במרכיבים כמו ביטחון עתידי ואפשרויות בחירה בכל סיטואציה שעלולה להתפתח. הוא מוסיף כי ישראלים מבוגרים פונים למשרדו מדי חודש כדי להוציא דרכון זר, תוך שהם מודים כי אין להם שום צורך מידי להשתמש בו. במקרים כאלה הדרכון מהווה יותר נכס עתידי, מאשר כלי שימושי מידי.
לדבריו, מה שנתפס בעבר אצל רבים כסימן להתרחקות מהמדינה או כהכנה להגירה, הופך בהדרגה לנכס בתכנון המשפחתי והכלכלי, לצד דירה, חסכונות והשכלה. "השינוי הזה מעיד אולי פחות על רצון לעזוב, אלא ניסיון להשאיר מראש יותר מאפשרות אחת פתוחה".
התרעות פיקוד העורף