"אנחנו מגיבים נורא מהר, אנחנו מבינים שיש פה אירוע סופר דרמטי, אנחנו מתכנסים מהר וקובעים מהר מאוד מטרות. זה יום שבת, אין תחבורה ציבורית, כל מי שרוצה להגיע לדרום לשטחי הכינוס אין לו איך להגיע. בשעה עשר וחצי אנחנו עם חמ"ל של טרמפים בסבידור. אנשים נוסעים למעלה ולמטה. אנחנו מהר מאוד מבינים. יש לנו שלוש מטרות: לעזור לצה"ל לנצח, לעזור לתושבי הדרום ואחר כך לצפון ולדאוג למשפחות השכול, החטופים והפצועים. אלה שלוש המטרות שאנחנו שמים מול העיניים. זה הדנ"א הישראלי. זה הדנ"א שבזמן משבר כולם מתייצבים", סיפר נוה על הרגעים הראשונים שבהם המידע זרם ב-7 באוקטובר לחמ"ל אחים לנשק.
לדבריו, בהמשך הוקם חמ"ל בבית קמה, שממנו יצאו פעולות חילוץ וסיוע לתושבים. "אנחנו הקמנו חמ"ל בבית קמה. אנחנו חילצנו מעל 3,000 משפחות. צוותים של אחים לנשק נכנסו וסייעו למדינה, לרשויות ולצבא. דפקנו לאנשים בדלתות לשכנע אותם שאנחנו ישראלים. הם חשבו בתודעה שהכול נכבש. באותה תקופה היינו אחים לנשק. הבאנו את האנשים לטיפול פסיכולוגי, לייעוץ, ואז למשפחות מאמצות מארחות, ואז הם הלכו ביחד עם היישוב שלהם לים המלח או אילת. אני זוכר את הרבש"ץ של שדרות, לא היה אפשר להפריד בינינו לבין האנשים בדרום או בצפון והייתה התחברות אדירה", שיתף.
"החוסר של הצבא בלתי נתפס"
נוה התייחס גם למחסור בציוד שלדבריו הורגש בשטח בתחילת המלחמה, ולפעילות האזרחית שנועדה לתת מענה לצרכים שהגיעו מהיחידות.
"הציוד לצבא, בהתחלה הייתה בעיה של אפודים קרמיים, הבאנו עשרות אלפי אפודים. החוסר של הצבא בלתי נתפס, אי אפשר להסביר אותו. בכל היבט כמעט היה חוסר - בגרביים, באוכל, במשקפי מגן, בשעונים, ברחפנים. אני זוכר שהבאנו כלבים רובוטיים שנכנסו למנהרות. הכול היה חסר. החברה האזרחית כולה קמה על הרגליים מהר, התעשתה והתחילה לעזור". לדבריו, חלק משמעותי מהסיוע התאפשר בזכות תרומות מהארץ ומחו"ל, לצד מעורבות של המגזר העסקי.
"הכסף הגיע מהרבה תרומות. אני צריך להחמיא ליהדות ארה"ב והעולם בכלל שנרתמו. שלחו טונות של ציוד, נכנסו לסופרים וקנו הכול. בנינו גם מנגנון טכנולוגי וידענו להגיע לאנשים ולדעת מה קונים. הגיעו המון בקשות של גדודים שלא היה להם מה לאכול, ניתחנו את זה עד לרמת החייל הבודד, רכשנו וקנינו. החברה העסקית בישראל הצטרפה ועזרה בענק. אני חושב שהצבא בכללותו קיבל מיליארד שקלים בשקט מהחברה האזרחית. היה חוסר כמעט בהכול, צריך להגיד את זה בפה מלא, הצבא לא התכונן מספיק טוב לאירוע הזה. חילצנו חיילים במקומות תחת בוץ, בנינו אוהלים, חדרי מחשב ומקלחות. בכל מקום ברמה הצבאית עבדנו המון זמן. כל מה שחייל ביקש הגיע בשמחה ואהבה", הוסיף.