"לא הייתי מגדיר את זה משבר, אני כן אגיד שאנחנו בסיטואציה מורכבת", אמר בינג. "האוניברסיטה חוותה שנים של צמיחה וגידול, שבמהותו נבע ממדעי המחשב. הגענו למצב ששליש מהסטודנטים למדו מדמ"ח. לצערנו, כמו כל מי שקורא עיתונות, יודע שה-AI שינה את כמות העובדים, ויש קושי גדול יותר לג'וניורים למצוא עבודה".
בינג הדגיש כי השינוי בשוק התעסוקה משפיע ישירות על הביקוש ללימודים. "ה-AI משפיע בצורה מהותית על שוק ההייטק, כתוצאה מזה יש ירידה לביקוש במדעי המחשב. אצלנו זה כל כך משמעותית כחי הירידה דרמטית", אמר.
לצד השפעת הבינה המלאכותית, הצביע בינג גם על השלכות המלחמה ועל השינוי ביחסם של צעירים להשכלה גבוהה. "בנוסף, המלחמה גורמת לצעירים לדחות לימודים, לחשוב פעמיים אם רוצים ללמוד והאטרקטיביות של תואר בעולם המודרני נמצאת בסימן שאלה שנים רבות. לצערי אם נסתכל על נתוני המאקרו של ישראל, מס' הסטודנטים יציב למרות שהאוכלוסייה בגודל שנתון יורד, כלומר אחוז מהשנתון שהולך להשכלה גבוהה יורד בשנים הללו".
הירידה במספר הסטודנטים משפיעה גם על מצבה הכלכלי של האוניברסיטה, שהתקציב שלה תלוי בין היתר בהכנסות משכר לימוד. בינג הבהיר כי בעקבות המצב יידרשו התאמות בפעילות המוסד.
"האוניברסיטה שלנו היא כזו שהתקציב שלה מושפע משכר הלימוד ומכמות הסטודנטים, לכם אם יש ירידה בכמות הלומדים יש ירידה גם בהכנסות ונצטרך לבצע התאמות. ביצעו ההתאמות יש לו מחיר מסוים", הסביר.
עם זאת, הוא הדגיש כי האוניברסיטה ממשיכה להתנהל במסגרת תקציבית מאוזנת. "בגדול אנחנו גוף אוטונומי עם תקציב מאוזן, אנחנו מאשרים את התקציב ומתנהלים בצורה אחראית. בנוסף, פתחנו תוכניות לימוד חדשות".
השפעת הבינה המלאכותית אינה מסתכמת בירידה בביקוש ללימודי מדעי המחשב, אלא מחייבת גם שינויים בשיטות ההוראה והבחינה. בינג סיפר כי האוניברסיטה כבר שינתה את אופן קיומן של הבחינות בעקבות התפתחות הטכנולוגיה.
לדבריו, "ה-AI מאתגר את כל עולם ההשכלה הגבוהה, על איך לומדים, מה תוקף העבודות, וכל מבחני הבית שלנו העברנו למבחני כיתה. אותה בינה מייצרת אתגרים חדשים להתמודד איתם".
בהמשך התייחס בינג גם להשלכות המלחמה: "היו לנו בחרבות ברזל מעל 10,000 זכאים, ומילואימניקים, משפחות מפונים, אנשי כוחות ביטחון, שנפגעו כתוצאה מהמלחמה. אלו מספרים אסטרונומיים והלכנו לקראתם כמה שאפשר".
התרעות פיקוד העורף