קריאה לחשוף לעולם את הדוחות הפורנזיים: "שיבינו את ממדי זוועות 7 באוקטובר"

בכנס בינלאומי במוזיאון הסובלנות בירושלים לרפואה משפטית בירושלים נחשפו שיטות הזיהוי שפותחו לאחר 7 באוקטובר. אייל אשל קרא להפיץ בעולם את דוחות הנתיחה, והמומחים הציגו ממצאים חריגים ולקחים מאירועי הטבח

משה כהן צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
אייל אשל
אייל אשל | צילום: תומר שטרוזמן

שלוש שנים לאחר מתקפת 7 באוקטובר, נפתח היום (שלישי) במוזיאון הסובלנות ירושלים הכנס הבינלאומי לרפואה משפטית ולזיהוי פלילי, בהובלת המרכז הרפואי הדסה ובשיתוף המוזיאון. הכנס מפגיש את הגופים המרכזיים שהובילו את מאמץ זיהוי הקורבנות, לצד מומחים בכירים מישראל ומהעולם, לדיון בממצאים, בלקחים ובשיטות שהתפתחו בעקבות האירועים.

"כאבא של רוני, תצפיתנית אמיצה שהגנה בגופה ונפשה על תושבי העוטף וחיילי צה”ל ונשרפה בחיים, אני קורא מעל במה זו לכל מי שמתעסק בהסברה של ישראל בעולם וזוועות ה-7 באוקטובר - קחו את דוחות הנתיחה הקשים ותעבירו אותם לשאר העולם כדי שיבין מה היה כאן ואת גודל הזוועה האנושית של מפלצת חמאס עזה”, אמר אשל. "לפעמים זו רק שערה, לפעמים קצה ציפורן ולפעמים גוש פחם. חשוב שכל העולם יראה וישמע”.

הממצאים הפורנזיים: "היו מקומות שהוסיפו חומרי בעירה כדי ליצור מעין קרמטוריום”

לצד עדויות המשפחות, הציגו בכנס בכירי הרפואה המשפטית והזיהוי הפלילי את הממצאים ואת האתגרים שעמדו בפניהם לאחר 7 באוקטובר.

קוגל השווה את מאמץ הזיהוי בישראל לזה שהתנהל בעקבות פיגועי 11 בספטמבר בארה”ב. לדבריו, מתוך כ-2,750 קורבנות במגדלי התאומים, זוהו כ-1,800 בלבד, גם בחלוף 25 שנה. ההשוואה ממחישה את מורכבות הזיהוי באירועי אסון המוניים ואת גודל האתגר שעמד בפני אנשי הרפואה המשפטית בישראל.

עוד חשף קוגל כי בעקבות 7 באוקטובר הוקם צוות מיוחד שבחן 44 מקרים של חטופים שהועברו לעזה, ושגורלם לא היה ידוע. באמצעות ניתוח תיעוד ממצלמות אבטחה ובחינה פורנזית של הממצאים, הצליח הצוות לקבוע כי כל 44 החטופים נרצחו, אף שגופותיהם לא היו בידי ישראל. לדברי קוגל, מדובר בהליך חדשני וראשון מסוגו בעולם, שאפשר לקבוע מוות גם בהיעדר גופה.

ד”ר נורית בובליל, מהמכון לרפואה משפטית, תיארה את ההתמודדות עם דגימות DNA שנחשפו לחום של יותר מ-800 מעלות צלזיוס. לדבריה, הממצאים הפורנזיים העידו על פעולה מתוכננת ושיטתית: "הם באו מוכנים”. בובליל סיפרה כי בחלק מהמקרים הגיעו למעבדות שתי עצמות בלבד בתוך שקית, ונדרשו שיטות מתקדמות והצלבת נתונים כדי להגיע לזיהוי.

ד”ר נעמה סאמט-רובינשטיין, רופאת שיניים שהתנדבה בזיהוי החללים במחנה שורה, תיארה את הקושי בזיהוי גופות שנשרפו, כאשר גם השיניים היו חרוכות. לדבריה, מצב השרידים חייב שימוש באמצעי הדמיה מתקדמים, ובהם בדיקות CT, במקום צילומי הרנטגן המקובלים. סאמט-רובינשטיין הציגה גם לקחים הנוגעים לטיפול בשרידים ולאחסונם באירועי רב-נפגעים.

הכנס, שנערך בימים 13-14 באוקטובר, מתקיים בהובלת המרכז הרפואי הדסה ובשיתוף מוזיאון הסובלנות ירושלים, בראשות ד”ר איירה טיטוניק ופרופ’ אסי שרון מהדסה. הוא מפגיש מומחים מישראל ומהעולם במטרה לשתף את הידע שנצבר בעקבות 7 באוקטובר ולשפר את ההיערכות לאירועי רב-נפגעים בעתיד.

לצד הדיון המקצועי, הכנס מבקש להדגיש את חשיבות שימור העדויות והממצאים והנגשתם לדורות הבאים. מוזיאון הסובלנות ירושלים עוסק מאז פרוץ המלחמה בתיעוד ובהנצחת סיפורי 7 באוקטובר, בין היתר באמצעות התערוכה "06:29 - מחושך לאור”. הקריאה לחשוף את הממצאים הפורנזיים בפני העולם מתחברת לפעילות המוזיאון לשימור הזיכרון, להצגת העובדות ולמאבק בשנאה ובטרור.

תגיות:
המכון לרפואה משפטית
/
שבעה באוקטובר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף