האסיר ר' צפוי להשתחרר מהכלא בו הוא מרצה את עונשו בעוד כארבעה חודשים, אם הכל ילך כמתוכנן ובהתאם להחלטה של ועדת השחרורים. אחד התנאים הראשיים לשחרורו הוא עמידה בדרישות מחלקת שד"ה באגף 5 בכלא דקל. המשמעות של שד"ה בעגה המקצועית היא שינוי דפוס התנהגות.
קצת יותר מעשרים אסירים יושבים במועדון המחלקה שבקומה השניה, מציינים פרידה לאחד מהם. כמו במקומות אחרים, גם במחלקת שד"ה הפרידה נערכת עם כיבוד קל, שכולל וופלים, עוגיות ובמבה. כשריימונד נכנסת, הם קמים כולם כאיש אחד: "זה חלק מהמשמעת שהם מאמצים לעצמם, כחלק מהליך השיקום שלהם".
ר' הענק, מחכה מאוד לשחרור המותנה שלו וזה הנושא שמעסיק את מחשבותיו: "כמעט ולא דיברו פה על הבחירות", הוא אומר ל"מעריב", "רק ביום של ההצבעה. מעניינים אותנו דברים אחרים, דברים שקשורים לחיים בכלא" הוא סיפר. "היום אני יותר מקשיב, גם לילדים שלי ולמשפחה. למדתי את זה במחלקה". ר' הענק כלוא כעבריין אלמ"ב (אלימות במשפחה).
אלימות כזאת יכולה לבוא לביטוי בהתייחסות פוגענית כלפי אישה, כלפי הילדים וכלפי שאר בני המשפחה. על האסירים במחלקת השיקום לעמוד במספר תנאים התנאים, שלמתבונן מהצד עשויים להיראות פשוטים למדי. מדובר על ציות לחוק והתנהגות אישית על פי מוסכמות חברתיות ותרבותיות. "קשה להם להסתגל לכך" סיפרה גנ"מ ריימונד, "היה לא מזמן מקרה של אסיר שהיה בטוח שוועדת השחרורים תמליץ על קציבת עונשו. זה לא קרה. הוא לא עמד בתנאי הסף של שד"ה".
הדרך לשחרור מתחילה בשינוי ההרגלים
ומה בעצם התנאים כוללים? ציות לכללים ועמידה בהם, התנהגות נאותה לאורך כל היום וכל הימים, השתתפות בתוכנית חינוכית משלימה שבה, בין היתר, מתקיימות שיחות פתיחות קבוצתיות, השתלבות בעבודה ובתורנויות אחזקה של סביבת המגורים - בעצם תנאי סף שמרבית האוכלוסיה מאמצת לעצמה. "הם לא חיו לפי התנאים האלה מחוץ לכלא. כאן הם מקבלים אפשרות לעמוד בהם ולחיות לפיהם, כדי שהחברה תקבל אותם כשווי זכויות", הוסיפה גנ"מ ריימונד.
מקבוצת עובדי שלוחה של אחד המפעלים בדרום, הממוקמת בכלא, נקרא האסיר א'. גם מבחינתו, האירועים המתרחשים מחוץ לחומות אינם מעניינים במיוחד: "מדברים על החיים כאן, בכלא. נושא הבחירות בכלל לא עלה. מתייחסים למה שצריך לעשות בתקופה שעד השחרור".
700 אסירים נמצאים בכלא דקל. לא המסוכנים ביותר, אלא כאלה שעונש המאסר בפועל שנגזר עליהם הוא עד שבע שנים. כ-40% מהם משולבים בפעילות לימודית, תורנית בעיקר, או בעבודה בשלוחות המפעלים שמוקמו בין החומות. מדובר בשלוחות לייצור מוצרים פשוטים כמו סבונים, מגבונים, ביגוד צבאי, אפודים זוהרים ובתקופת המלחמה, עסקו רבים מהאסירים העובדים בתיקון ושיקום שקי שינה.
שאר האסירים מעדיפים לקום לספירת הבוקר ולחזור לישון או להיות שקועים בעצמם: "מי שמגיעים לכאן, הם לפעמים כאלה המרצים עונש על עבירת תנועה שגרמה לתאונה קטלנית. המשפט שלהם נמשך זמן רב, במהלכו הם כבר עברו הליך שיקום וחזרו לחיים השגרתיים ופתאום הם מוצאים את עצמם מאחורי סורג ובריח, נאלצים להתמודד עם תנאי המאסר", הסבירה ריימונד. על אלה נמנים גם מי שהורשע בהתנהלות רשלנית שגרמה לתאונה או אירוע קטלני מסוגים שונים, שמגיעים לרצות את העונש שנים לאחר המקרה.
אגף 5 של כלא דקל מבטא היטב את השינוי שחל בכל עולמות המאסר והמעצר. הכלואים נדרשים למשמעת, אולם התנאים בסביבת המחיה והמגורים בהחלט מקלים על השהות המבודדת מהחברה. אחד מסממני המשמעת למשל, הוא צעידה בין קווים, כשהם נעים בקבוצה לעבודה או למפגשי חינוך וחברה. מפגשים אלה נערכים בחללים המשמשים כמועדון למשל, או חדר אוכל.
כבר לא סוהרים: המהפכה בתפקידם של לוחמי הכליאה
גונדר ארליך חי בכל נימי נפשו את התחדשות הארגון: "הצטרפתי לארגון ב-2007. שירתתי כמפקד צוות ביחידת נחשון, הייתי מפקד כלא צלמון, ראש חטיבת ההדרכה וקצין אג"מ מחוזי לפני שהגעתי לפקד על המחוז". אנשי השירות לובשים עתה את המדים שלהם בגאווה בלתי מוסתרת וביניהם יש גם הרבה לוחמות כליאה". ריימונד חיזקה את דבריו והוסיפה: "יש בתקופה האחרונה הצטרפות רחבה של נשים לתפקיד הזה".
בהמשך תיאר ארליך את השינויים בציוד ובאמצעי המיגון של לוחמי הכליאה, לצד הסיכונים הכרוכים בתפקידם: "הלוחמים קיבלו ציוד פעולה ומיגון חדישים, כמו אקדחי טייזר בהם מצוייד כל לוחם, הם יודעים יותר טוב לחתור למגע כשיש צורך, לאכוף משילות ומשמעת. צריך לזכור ולדעת, שבניגוד לחייל קרבי או שוטר, שאחרי המבצעים בהם השתתפו הם מנתקים מגע, לוחם הכליאה חי עם האסירים וקרוב אליהם. הוא רואה את הלבן שבעיניים אצל המחבלים האכזריים ביותר. הוא בא במגע תמידי עם עבריינים מסוכנים, בהם גם כאלה שלא יהססו לפגוע בו ואם ידעו גם מי הוא, אפילו במשפחתו".
השפעה זו כוללת הפעלה של גורמי טרור ופשיעה, שמבוקרת ברמה גבוהה הרבה יותר ויעילה הרבה יותר: "להכניס עבריין אל מאחורי סורג ובריח בלבד זה לא מספיק. אם הוא מכווין פשיעה או טרור בהיותו אסיר, צריך לעצור את זה ולאכוף עליו משמעת. אם לא נדאג גם שמנהיגים של ארגוני פשיעה או אסירים שנכלאו בגלל אלימות במשפחה יטופלו ויקבלו אכיפה משמעתית והאסיר ימשיך לאיים על בת זוגו או ילדיו, לא עשינו כלום. במידה רבה פעולות אלו כוללות את ההיבט הרחב של תפקידי השירות כשותפים לאחריות על ביטחון האזרחים". בכירי השירות יודעים לספר על מקרים בהם נוטר מידע שנאסף בבתי הכלא והועבר לגורמים המתאמים, שהצילו את חייהם של רבים.
חומת בטון, כלא נשים חדש והמאבק בארגוני הפשיעה
מתחם בתי הכלא הצמודים, כלא אשל, כלא דקל ומעצרי עוז, יעבור בקרוב שני שינויים משמעותיים נוספים: בהנחיית נציב שירות בתי הסוהר, תיבנה סביבו חומת בטון הקפית חזקה באורך של כארבעה קילומטרים, בגובה של 3 מטרים מעל פני האדמה, אליה יורכבו אמצעי זיהוי וחישה אלקטרוניים כדי לאפשר איתור של ניסיונות חדירה או יציאה.
לצורך כך, הורחקו והוצאו מסביבת מתחם בתי הכלא כל הבדואים שגרו במאהלים ומתחמי פחונים ממש בצמוד אליו. כמו כן, על פי הנחיית הנציב רב גונדר קובי יעקובי, יוקם בתוכו וכחלק ממנו, בית סוהר חדש בשם נווה תרצה לכליאת נשים. כדי למנוע הקמת אירגוני פשיעה בתוך אגפי הכליאה, מבצע פיקוד בתי הכלא ניוד מתמיד של עבריינים בין המתקנים במחוז ומקומות אחרים.
מדובר בעיקר על ניוד של ראשי ארגונים כמו זגורי ולטיף, שנכלאו לתקופות בנות מספר שנים. באופן זה נמנעת מהם היכולת ליצור מרחבי שליטה בתוך מערכי הכליאה. גונדר ארליך, נשוי ואב לשלושה המתגורר עם משפחתו בצפון הארץ, אחראי גם על ביצוע שיפור והרחבת המתקנים לאחזקה של כלואים: "בית הסוהר כפיר סהרונים ייבנה מחדש ויוכנס לשירות לאחר בנייתו של נווה תרצה" הוא סיפר.
לאחר מכן הוסיף: "זה נועד לשפר את תנאי המחיה של האסירים, שיקבלו מרווחי חיים גדולים יותר וגם של אנשי השירות, להם משמשים המבנים בבתי הכלא גם סביבת חיים לפרקי זמן ממושכים". השירות שינה גם את תנאי המחיה של אסירים. אלו המוגדרים ביטחוניים, חיים עתה בתנאים מהודקים ומגבילים הרבה יותר. הם נמצאים בתאים שלהם 23 שעות ביממה ויכולים לצאת לטיול רק לשעה כל יום. המזון ניתן להם בהתאם לקביעת החוק ובוטלו שירותים כמו ביקורי משפחות, יכולת התארגנות סביב הנהגה מוגדרת, הצבה של דובר ושימוש בחדרי אוכל.
המזון שמסופק להם נאכל בתאים. אסירים פליליים והנמצאים תחת הגדרות אחרות, יכולים לרכוש מוצרים בקטנטינה, הם מקבלים מבקרים, הוקמה עבורם מערכת חינוך כמתואר וניתנות להם גם אפשרויות הרחבת השכלה או רכישת מקצוע. פעילות נוספת שנעשתה נוגעת להשפעה היוצאת מבתי הכלא וכן לשיפור רחב היקף של תנאי פעילות לוחמי הכליאה.
כך למשל, נבחנו והופעלו מנגנונים למניעת חגיגות שחרור למניהן, הוסדר מחדש תהליך הכנסת ציוד לכלואים ושופרו האמצעים לקיום תקשורת עם בני משפחה ואחרים: "ללוחם הכליאה יש זיווד (ציוד נלוה לאמצעי הלחימה. ר.ש) חדיש ומתקדם, הוכנסו אמצעי לחימה נוספים וכן אושר ללוחמים לכסות את פניהם במהלך ביצוע מבצעים שונים בתאים וכן להסיר את תגי השם. הכל למען יכולות טובות יותר של משילות ואכיפה בתאים ובאגפים".
והכלואים ר' ו-א'? הם ימשכו להמתין, האחד זמן קצר והשני תקופה קצת יותר ארוכה, עד שישוחררו. בינתיים הם מסגלים את עצמם להתרגל לתנאי שד"ה (שינוי דפוסי התנהגות) חדשים, יעילים ומייטיבים.
התרעות פיקוד העורף