העתירה, שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין אשר אקסלרד ושות', מופנית נגד השר לשירותי דת, ונועדה לחייבו להביא לאישור ועדת הפנים של הכנסת צו לעדכון תעריפי רכישת חלקות הקבר בחיים. לטענתן, העיכוב באישור התעריפים החדשים משתק את פיתוח בתי העלמין, מסכן פרויקטים בהיקף של מאות מיליוני שקלים ועלול לפגוע ביכולת המדינה להתמודד עם אירוע רב־נפגעים. העותרות מבקשות לקיים דיון דחוף, בטענה כי הזמן שנותר לפיתוח מקומות קבורה חדשים הולך ואוזל.
"אחרי 7 באוקטובר מדינת ישראל הבינה שהיא חייבת להיערך גם לתרחישי חירום קיצוניים. אלא שבעוד שהמדינה דורשת מחברות הקדישא להחזיק אלפי מקומות קבורה זמינים לשעת חירום, היא מונעת את עדכון מנגנון המימון שנועד לאפשר את פיתוח בתי העלמין. אם לא יוקמו מקומות קבורה חדשים, המחסור ילך ויחמיר, ויכולתנו לשמור על המלאי הנדרש לשעת חירום עלולה להיפגע", נמסר מפורום חברות הקדישא.
"המדינה היא שקבעה את מודל המימון, היא שחייבה את חברות הקדישא לעבור לקבורה רוויה, והיא שהטילה עליהן את האחריות לפיתוח בתי העלמין. אנחנו לא מתעלמים מכך שעדכון התעריפים כרוך בהתייקרות רכישת חלקות קבר בחיים, אבל הכספים הללו מיועדים להבטיח מקומות קבורה לכלל הציבור, גם למי שזכאים לקבורה ללא תשלום", כך נטען.
המשמעות לטענתן, עלולה להיות חמורה במיוחד במקרה של אסון המוני, לרבות רעידת אדמה קשה, שבו יידרשו הרשויות לספק בתוך זמן קצר פתרונות קבורה למספר גדול של נפגעים. חברות הקדישא מזהירות כי אי אפשר להסתמך על מלאי קיים בלבד, כאשר הקמת תשתיות קבורה חדשות היא תהליך שעשוי להימשך שנים.
"אי אפשר להטיל על חברות הקדישא אחריות להיערכות לאסון המוני, ובאותה נשימה למנוע מהן את המקורות לפיתוח התשתיות הנדרשות. אנחנו מבקשים מבית המשפט לאפשר את השלמת ההליך המקצועי לפני שהמחסור יהפוך למשבר לאומי. ביום של אסון חלילה, יהיה מאוחר מדי להתחיל לתכנן ולהקים מקומות קבורה", הדגישו.
לפי הנתונים שהוצגו בעתירה, מלאי הקברים הפנויים בבתי העלמין של החברות העותרות צפוי להסתיים בתוך שנה עד ארבע שנים, בעוד שתכנון והקמה של מבנה קבורה רוויה אורכים כשש שנים. בתל אביב ובחיפה כבר הוקפאו פרויקטים להקמת כ־40 אלף מקומות קבורה, בהיקף השקעה של יותר מחצי מיליארד שקל. בירושלים נמצאים בסכנת עצירה פרויקטים נוספים להקמת כ־8,000 מקומות קבורה, והקבלנים הפועלים בהר המנוחות כבר הודיעו על האטת העבודות ואף על הפסקתן. כמו כן, באור יהודה צפוי מלאי הקברים להיגמר בתוך כשנה, בבתי העלמין ירקון ואלעד בתוך שנה וחצי לכל היותר, בתל אביב ובראשון לציון בתוך כשלוש שנים, ובחיפה בתוך כארבע שנים.
טיוטת הצו מבקשת להעלות את התעריפים, מהלך שצפוי לייקר את רכישת חלקות הקבר בחיים. כך, למשל, תעריף המקסימום בתל אביב צפוי לעלות מכ־19 אלף שקל לכ־34.9 אלף שקל, לפני ההנחות הקבועות בחוק. במקרים שבהם ניתנות הנחות מצטברות של כ־40%, המחיר יעמוד על כ־20,952 שקל, לעומת כ־11,418 שקל כיום.
בחברות הקדישא מדגישים כי עדכון התעריפים אינו משנה את הזכאות לקבורה ללא תשלום. לדבריהן, הכספים שיתקבלו ממכירת חלקות הקבר מיועדים לקרנות פיתוח, שמטרתן לממן הקמת מקומות קבורה חדשים עבור כלל הציבור, ולא לשמש כרווחים חופשיים של החברות.
טיוטת הצו פורסמה להערות הציבור כבר במאי 2026, לאחר עבודת מטה ממושכת. גם היועצת המשפטית של המשרד קבעה כי ניתן לקדם את המהלך בתקופת בחירות. אולם ב־9 באוקטובר הודיעו המשנות ליועצת המשפטית לממשלה כי אין מקום לקדם את הצו בשלב זה, בין היתר בשל חובת האיפוק החלה על הממשלה בתקופת בחירות. מנכ"ל המשרד הבהיר כי אף שהעמדה המקצועית תומכת בעדכון, המשרד אינו יכול לקדם אותו לנוכח ההנחיה המשפטית.
כעת מבקשות חברות הקדישא מבג"ץ להורות על הבאת הצו לאישור ועדת הפנים של הכנסת. לחלופין, הן דורשות לבטל את החובות שהוטלו עליהן להקים מבני קבורה רוויה כל עוד לא הוסדר מקור המימון להקמתם, או להקצות להן קרקעות שיבטיחו את המשך אספקת מקומות הקבורה לציבור.
התרעות פיקוד העורף