אחרי הצלחת מפלגת הימין הקיצונית "החזית הלאומית" בבחירות לפרלמנט האירופי, מתכוננת מנהיגת המפלגה מארין לה פן לקרב הגדול על נשיאות צרפת, שייערך בעוד שנתיים וחצי, שם מנבאים לה עלייה לסיבוב השני, לא משנה מי יעמוד מולה. בדרך לארמון הנשיאות "החזית הלאומית" המחודשת מאמצת, לפחות כלפי חוץ, את מייסד הרפובליקה הגנרל שארל דה גול ומנסה להיפטר מהמקורות הפשיסטיים.
במסגרת המייקאובר שעוברת המפלגה, הפנים החדשות של "החזית הלאומית" הן בחור צעיר, רק בן 26, נוף חריג בפרלמנט הצרפתי הנחשב למעוז גיל הזהב. הוא הסנאטור הצעיר ביותר בתולדות הרפובליקה הצרפתית, הוא ראש העיר פרז'וס בריביירה הצרפתית והוא יהודי, לפחות מצד אביו. קוראים לו דוד רשלין (רכלין).
השאלה הראשונה עסקה כמובן בשורשיו היהודיים, שעליהם הוא מדבר ברהיטות, כמעט בדקלום, גם אם בחוסר חשק ניכר. "הורי סבי היו יהודים שהגיעו מאוקראינה, אבל אני אינני אדם מאמין", הוא אומר, "אני מחפש עכשיו את האמונה והאור, אז אולי אחזור לדת, אני מקווה שזה יקרה. אמו של אבי הייתה יהודייה, אמי לא. לכן אני לא יהודי על פי ההלכה. לא ערכו לי ברית מילה, גם לא בר מצווה. גם אבי לא היה אדם מאמין, הוא היה אתאיסט. הייתי בן 15 כשהוא נפטר. לא חונכתי על פי הדת, ולכן אני ממש רחוק מכל זה".
"ייתכן שגורשו למחנה ריכוז, לא דיברנו על כך".
אם מחפשים את שורשי הדעות הפוליטיות שלו, לא ניתן למצוא אותם במשפחה. "אבי היה בשמאל, פעיל במפלגה הסוציאליסטית ולכן היו לפעמים ויכוחים בבית", הוא מספר, "לאמי שאיננה יהודייה, לא הייתה עמדה פוליטית, והיום היא מצביעה בשבילי". ל"החזית הלאומית" הצטרף בגיל 15 וטיפס במהירות בסולם התפקידים: הוא היה ראש תנועת הנוער ואחר כך מזכיר לאומי לענייני תקשורת.
את הלימודים הפסיק בגיל 18 כדי להתמסר לפוליטיקה. ב"החזית הלאומית" הוא מצא מורה - הוגה הדעות והפעיל האנטישמי האובססיבי אלן סורל. רשלין טוען, בלי לשכנע, שבאותה תקופה כלל לא שם לב לצד הזה של מי שמשתעשע היום בשיגור סלפי של הצדעה במועל יד הפוך (שהמציא ידידו הקומיקאי האנטישמי דיודונה) על אנדרטת השואה בברלין. "תמיד מצאתי שהניתוחים של אלן סורל בתחום הכלכלי והחברתי הם מצוינים", הוא אומר, "זה לא אומר שאני מסכים לכל מה שהוא אומר או עושה. הוא עזב את 'החזית הלאומית' מזמן, ומאז לא ראיתי אותו".
"זה לא הנושא שעניין אותי. לי מעולם לא הייתה תחושת דחייה כלפי שום דת - יהודית, קתולית או מוסלמית".
גם לה פן יצא נשכר ממערכת היחסים ביניהם, שכן רשלין שימש סוג של עלה תאנה בעבורו. כל פעם שהואשם בא טישמיות שלף לה פן את רשלין.
"יש אלטרנטיבה ואנחנו יכולים לנקוט מדיניות שונה באופן רדיקלי כדי להיחלץ מהמצב הזה באמצעות פרוטקציוניזם, אינטליגנציה, פטריוטיזם כלכלי, הפסקת ההגירה, קץ הסלחנות המשפטית, סוף למיתון, עצמאות המטבע והחלפתו. כל זאת כדי להציל את צרפת שהיום נמצאת על סף חנק והתמוטטות.
"עכשיו רואים יותר ויותר שהצרפתים מוכנים לכך. ראינו את זה בבחירות לפרלמנט האירופי, שבהן ניצחה 'החזית הלאומית'. זו הוכחה שהעם רוצה התארגנות פוליטית שונה. אם תימשך המדיניות הנוכחית, צרפת תיעלם, ואני לא חושב שהעם הצרפתי רוצה שהמדינה היפה הזאת תיעלם. רק מארין לה פן יכולה לענות על ציפיותיהם. היא יכולה לזכות בבחירו תלנשיאות ב-2017".
"אזרחינו היהודים אינם מראים אי-נוחות כלשהי. בכל קהילה יש, כמובן, אנשים מצוינים ואנשים פחות טובים. גם אצל המוסלמים, שם יש אנשים שלא מכבדים את הרפובליקה".
התרעות פיקוד העורף