גדעון בן ישראל, יו"ר הסתדרות הגמלאים, חבר הנהגת ההסתדרות וחבר הכנסת לשעבר, נפטר הערב (חמישי) בשיבה טובה בתל-אביב, כשהוא בן 92 במותו. בן ישראל הניח אחריו אישה ושתי בנות, טרם נקבע מועד הלוויתו.
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר הערב: "גדעון בן ישראל היה מעמודי התווך של הההסתדרות והחברה הישראלית. תרומתו האדירה למדינה ופועלו למען ציבור הגמלאים נגעו בחייהם של מאות אלפי ישראלים. המורשת הערכית שהותיר אחריו, תיזכר לעד ותמשיך להנחות את ההסתדרות בכל מאבקיה החשובים. ההסתדרות מרכינה ראשה לזכרו של איש שהיה לסמל ולמופת בחברה הישראלית".
בן ישראל נולד בחיפה. בפרוץ מלחמת העולם השניה התגייס לצבא הבריטי ושירת בבריגדה היהודית, בתום המלחמה פעל כשליח "הבריחה" להעלאתם לארץ של ניצולי שואה. במלחמת השחרור לחם בירושלים ונפצע במהלך שירותו. בראשית שנות החמישים ירד לנגב וכיהן כמזכיר מועצת הפועלים בבאר שבע. בתפקידו זה סייע בהקמת מפעלים יצרניים שסיפקו אלפי מקומות עבודה, חלקם מפעלים שהוקמו ע"י ההסתדרות עצמה. היה מיוזמי הקמת בית החולים המרכזי לנגב ("סורוקה").
בן ישראל שירת כח"כ בכנסת הרביעית והחמישית כנציג מחוז הנגב במפלגת מפא"י לאחר מכן, כיהן כממונה ראשי על יחסי עבודה וכיועץ משפטי של משרד העבודה. בהמשך פעל במסגרת ההסתדרותית כחבר הנהגת ההסתדרות וכיו"ר אגף הארגון ומועצות הפועלים.
מאז 1992 הוא שימש בהתנדבות כיו"ר הסתדרות הגימלאים בישראל. במסגרת זו הפעיל לובי למען הגימלאים בכנסת הוא פעל בין היתר לחקיקת חוק האזרחים הוותיקים ולסיכול ניסיונות לפגוע בקצבת הזקנה ובזכויות אחרות של הגימלאים. בנוסף, יזם טיפול פרטני בקשישים עריריים והגדלת הסיוע לקשישים ניצולי השואה. בן ישראל סייע לשים את הקשישים "על המפה" והפך ל"כתובת" עבור ציבור הקשישים מחד גיסא וגורמי ממשל וכנסת מאידך גיסא.
פעילותו למען הגימלאים זיכתה אותו לאחרונה באות הוקרה מטעם הפדרציה של אירגוני הקשישים באירופה ( EURAGE ). לפני כן, קיבל יחד עם רעייתו, פרופ' רות בן ישראל, את פרס יו"ר ההסתדרות על מפעל חיים. בן ישראל חיבר שני ספרים, האחד "החולם והלוחם" והשני "מי מפחד מהגיל השלישי", אותו כתב יחד עם רעייתו, כלת "פרס ישראל" למשפט.
התרעות פיקוד העורף