בקרב מי שמכיר את התהליכים מקרוב שוררת תחושה שאת השנה הבאה אפשר יהיה לסכם במאזן חיובי יותר. ובכל זאת היינו עדים לכמה דברים חיוביים.
הציבור הרחב, שנטש בהמוניו את הערוץ הציבורי, התקשה להבין מדוע הוא נדרש להמשיך לשלם אגרה עבור שירות שאין לו שימוש. העיתונאי הוותיק רם לנדס ידע היטב למה מצפה ממנו ארדן, והוועדה שלנדס מונה לעמוד בראשותה הגישה בתוך חודשים מספר את המלצותיה.
ארדן קיבל את ההמלצות שלהן ציפה, עמד היטב בלחצים של עובדי הרשות והוציא את המהלך לדרך. הרשות פורקה והועברה לניהול זמני של כונס הנכסים הרשמי. סימני שיפור קלים נראים כבר כעת, אבל הרשות החדשה טרם קמה. תאריך היעד להשקתה נדחה בינתיים בחצי שנה, ואת האגרה נצטרך כנראה להמשיך לשלם גם בשנה הבאה. אבל בינתיים עלה השידור הציבורי על דרך שקשה יהיה לחזור ממנה, ויש סיכוי טוב לשידור ציבורי אמיתי בעתיד הלא רחוק מדי.
חשוב מכך: החל מ־1 בינואר מחויבות רשתות המזון לפרסם באופן שוטף את מחירוניהן המלאים באינטרנט. בניגוד לעבר, יש היום בידי רבים מהצרכנים כוח חישוב עצום בדמותם של מכשירי סמארטפון ואפליקציות ייעודיות, המאפשרים להם לעקוב בדקדקנות אחרי כל שינוי וניסיון לא מוצדק להעלות את מחיר המוצרים, תוך השוואה מיידית עם המחירים בכל אחת מהרשתות והחנויות האחרות. צרפו לזה את הלחץ הגובר על הרשתות היקרות ליישר קו עם רשתות הדיסקאונט הזולות הנושכות בעקביהן, ותבינו את גודל השינוי.
לא כולם שמחים, כמובן: יצרניות הנפט הגדולות מתקשות להסכים לאובדן ההכנסות, וברוסיה מתחולל משבר כלכלי שפוגע בעיקר בייצוא החקלאי הנרחב שלנו לשם. נפגעות גם תעשיות גדולות לאנרגיה תחליפית; הגמילה מנפט קשה יותר כאשר מחיר הדלק נמוך וכדאיות המעבר יורדת.
ובכל זאת, למרות הרושם שנוצר לעתים, לא היו בשנה האחרונה אירועים כלכליים שליליים, למעט הנזקים שנגרמו ממבצע צוק איתן, שפגע בצמיחה והשבית עסקים רבים. עם זאת, נראה שכמו בעבר, מיהר המשק להתאושש ולחזור לשגרת צמיחה מתונה. הדברים המצערים האחרים היו דווקא אלה שלא קרו.
אל תתרשמו מההופעות הדרמטיות של הממונה על ההגבלים הדורש "לפרק את המונופול". גם אם יתרחש התסריט הדמיוני, והבעלות על הגז תתפצל לשתי חברות, מצבו של הצרכן לא ישתפר. הממונה על ההגבלים יודע היטב ששוק הנשלט על ידי שתי חברות (דואופול) מאיים על הצרכן לא פחות, ולעתים קרובות יותר ממונופול.
התרעות פיקוד העורף