לחמי שהגיע ממשפחה דתית בירושלים יצא מהארון לפני 12 שנים ומאז הוא כתב כי בכל מקום שאליו הלך הוא נאלץ להסתיר את זהותו המינית, בין אם בקרב בני משפחתו הקרובה ובין אם בעבודתו בעולם המשחק.
לחמי כתב: "אחד הדברים הכי זכורים לי שהקרובים אליי ביותר בקשו שלא אצא מהארון בפומבי, שאכבד אותם כי קשה להם, כי הם מתביישים. אני שחונכתי על ערכי דרך ארץ וצניעות "כיבדתי" את הסביבה הקרובה שלי".
אך לחמי מוסיף שהסתרת זהותו לא הסתיימה רק בסביבה הקרובה וגם בתל אביב, העיר הנחשבת לליברלית ביותר מבחינת הקהילה, הוא נאלץ להמשיך להסתתר משום שבתעשייה אמרו לו כי אם ייצא מהארון הוא לא יקבל יותר תפקידים של סטרייטים: "לפני שבע שנים עברתי לתל אביב והתחלתי את דרכי המקצועית כשחקן, חשבתי שהגיע הרגע ואני אוכל להסיר מעליי מעט מהכבלים, סוף סוף אפשר להתחיל לחיות ולשתף את הסובבים אותי בחיי האישיים. מהר מאד התבדתי. סוכנות, מפיקים, כולם נתנו לי עצה ברורה, לחזור מהר לארון. "אתה דווקא עובר סטרייט" אמרו "אבל אם ידעו, שיהיה ברור, תפקידים של סטרייטים כבר לא תקבל".
לסיום הוא כתב כי הוא מתנצל בפני שירה בנקי ז"ל: "הערב אני יושב ומתבונן בעיניה הרכות של שירה ז"ל והלב מבקש סליחה. סליחה ששיתפתי פעולה עם כללי משחק מעוותים ושקריים, סליחה שהשתמשתי במילה לכבד במקום במילה להתבייש".
התרעות פיקוד העורף