הכל כתוב: עלייתה לגדולה של הגרפולוגיה המשפטית

קרן רווה, גרפולוגית משפטית ומומחית לזיהוי כתבי יד וזיופים, נתקלה במקרים רבים שהדהימו אפילו אותה. "גבר מהמגזר החרדי חשד שאשתו בוגדת בו", היא מספרת.

"בפח הזבל של הבניין הוא מצא מכתב מאוד סוער ומיני של אישה לאהוב שלה. אשתו טענה שזה לא כתב ידה, וגם כתבה לו מכתב כדי להראות ששני כתבי היד לא דומים. הגבר פנה לעורכת דין, והיא שלחה אלי את שני כתבי היד כדי לבדוק אם מדובר באותה כותבת או לא. ראיתי שאף על פי שעל פניו הכתב נראה שונה בשני המכתבים, כן מדובר באותה אישה, אבל במצב רוח שונה לחלוטין. המכתב למאהב נכתב כשהיא הייתה נסערת ונרגשת, ואילו המכתב לבעלה נכתב כשהייתה מאופקת. לכן גם היה שוני כה ניכר בין כתבי היד. אבל עדיין היו דברים ייחודיים שהיו זהים בשני המכתבים, כמו למשל גימ"ל שפיצית כזאת שבלטה בהם. כתבתי את חוות דעתי, הציגו אותה בבית המשפט, ובסופו של דבר האישה הודתה ברבנות שאכן היא זו שכתבה את המכתב למאהב".

"בשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש בכלים של הגרפולוגיה המשפטית", אומר עו"ד אבי גפן, שעוסק בדיני משפחה וגירושים. "היו לי עשרות תיקים שנגעו למהימנות של כתבי יד, בעיקר צוואות שנחשדו כמזויפות. פניתי פעמים רבות לבית המשפט שימנה גרפולוגים משפטיים, כדי שיחוו את דעתם, ולא פעם התגלו זיופים וגם חתימות תחת איום, ובשל כך נפסלו הצוואות. היו גם כמה הסכמים בין בני זוג, שלאחר שהוגשו לבית המשפט על ידי אחד הצדדים, טען הצד השני שהם מזויפים. גם במקרים אלה חוות הדעת של הגרפולוג המשפטי היא שהטתה את הכף לטובת אחד הצדדים".

"גרפולוגיה משפטית קשורה לכתבי יד ולמסמכים שמגיעים או עלולים להגיע לבית המשפט, למשל צוואות והסכמי ממון", היא מסבירה. "לעומת זאת, גרפולוגיה אבחונית עוסקת באישיות של האדם, ובדרך כלל משתמשים בזה לצורך קבלה לעבודה. אבל הדבר היפה הוא שלאחרונה רואים הרבה יותר מקרים שבהם יש קו תפר בין הגרפולוגיה המשפטית לאבחונית, מה שנקרא גמירות דעת".

"שתי אחיות הסתכסכו בנוגע לצוואה של אמן. האחות שנושלה מהצוואה טענה שהחתימה של אמה לא אותנטית. השופט ביקש חוות דעת, וטענתי שהחתימה כן אותנטית. ואז האחות הציגה טענה נוספת, שלפיה אמה לא הייתה במצב נפשי מתאים לחתום. הוכחתי שהיא כן הייתה שפויה וידעה בדיוק על מה היא חותמת. כלומר הגרפולוגיה האבחונית באה לחזק את המשפטית.

"הוא מבין גם את הלך הרוח של הכותב בעת החתימה וגם כיצד מצב הרוח משפיע על כתב היד. ההבנה הזאת מאפשרת לגרפולוג המשפטי לדעת להגדיר את 'טווח השונות'. כלומר, שלוש חתימות של אותו בן אדם, שיכולות להיראות למישהו שונות לחלוטין, גרפולוג משפטי בדרך כלל לא יפספס ויבין שמדובר באותו בן אדם במצבי רוח שונים".

"במקצוע הזה צריך שילוב יכולות נדיר. מצד אחד זה מצריך את העין הקפדנית והדקדקנית, מצד שני מי שעוסק בכך צריך גם להיות מסוגל לעמוד לחקירה נגדית בבית המשפט, כשעורכי דין ינסו להקטין את חוות הדעת שלו. כמו כן, עוד אין מספיק מודעות למקצוע הזה בקרב הקהל הרחב, ובארץ גם אין מקום מסודר ללמוד את זה".

"הספר האחרון בתחום הזה שנכתב בארץ יצא בשנת 1982, שזה טרום עידן המחשב. הזיופים מאז כל כך השתכללו, וכך גם השיטות לגלות את הזיופים. רציתי לפרוס את המידע הקיים למי שמתעניין בתחום, לעורכי דין, לבתי המשפט וגם לקהל הרחב".

ספרי על מקרה של זיוף כזה.

"בן אדם לא מסוגל בשום אופן לייצר את אותה חתימה בדיוק מופתי יותר מפעם אחת. לכן כשיש זהות מוחלטת בין חתימות, אין ספק שמדובר בזיוף. בית המשפט קיבל את חוות דעתי, ושחרר את האישה מההלוואה".

"כן. הגיעה אלי אמא עם מכתב. היא רצתה לדעת אם הוא של בתה בת ה־15. היו בו תיאורים מיניים קשים ובוטים של מישהי שכותבת לאדון שלה עד כמה היא מוכנה לשרת אותו. גיליתי שזה אכן של בתה, והיה לי מאוד עצוב להגיד את זה לאמא".

כרגע רווה מסיימת לעבוד על כתבי יד מאוד מרגשים. "הגיעו אלי שלושה עמודים מתוך קוראן ישן שעבר במשפחה במשך הרבה דורות. בעלי העמודים רצו לדעת אם ייתכן שהמסמך הזה הוא בעצם כתב ידו של אדם מאוד ידוע מעיראק מהמאה ה־11. השוויתי בין המסמכים שהגיעו אלי לבין כתבים של אותו אדם מפורסם שכבר נמצאו, וגיליתי שזה אכן אותו אדם. זה מאוד מרגש, כי שלושת הדפים האלה הם פריט היסטורי".

"זה כמו לפתור תעלומה, לגלות את האמת ולהרכיב את הפאזל. אני מרגישה ממש כמו בלש".