"אני לא יכול להגיד שהייתי נדהם כשבאתי לנהל את המכון. אין שום דבר שהדהים אותי. ידעתי לאן אני בא".
"אני לא רוצה לענות".
"אם יש מישהו שיושב בכלא בגלל חוות דעת לא נכונה של המכון לרפואה משפטית זה איום ונורא. זה בלתי נסבל, אי אפשר לחיות עם זה בכלל. אני אומר לרופאים שלי, 'היד שלכם תרעד כשאתם חותמים על חוות הדעת. אתם מכניסים אנשים לשנים, החתימה שלכם מכניסה אנשים לשנים בבית סוהר. זה בלתי אפשרי שמישהו יינזק, אפילו יום אחד, בגלל שאנחנו עשינו דברים לא נכונים'. ואם יש דבר כזה אז צריך להוציא אותו ולחשוף אותו".
"לא, זה בלתי נסבל, הדבר הזה. מעצם העובדה שאתה עובד רק עם צד אחד, רק עם הפרקליטות או המשטרה, נוצרים יחסי ידידות אפילו, יחסי עבודה משותפים. וזה דבר מוכר וידוע שצריך להיזהר מהדברים האלה, כי בלי לשים לב אתה פתאום מרגיש כרופא שאתה רוצה לעזור, שאתה רוצה לפתור את התיק. זה לא שפרקליט בא ואומר לך, 'תשנה עכשיו את חוות הדעת', אלא תוך כדי העבודה, הרופא אומר: 'רגע, רגע, רגע, אולי באמת הקליע בא מצד ימין ולא בא מצד שמאל. איך אני... תן לי לבדוק את זה'. זה יכול לקרות לך ונורא צריכים להיות ערים לזה. וזו הסיבה ששמנו מנגנוני בקרה שעוד רופאים יסתכלו על חוות הדעת וחוות הדעת צריכה להיות מנומקת וצריך להסביר אותה".
"אני חושב שהמדינה, יש לה כמה כובעים. היא גם תובעת וזאת התביעה, אבל גם הסנגוריה זה המדינה וגם אני זה המדינה וגם הנאשם הוא המדינה. וכל אחד הוא המדינה, ואנחנו צריכים לתת חוות דעת שהן שוות לכולם. אי אפשר שאנחנו נהיה מוטים רק לצד אחד והצד השני, בכלל לא תהיה לו גישה לחומר. זה לא יכול להיות. זה לא פייר שאדם שעומד נגדו כתב אישום ואין ביכולתו לשכור מישהו או לקחת מישהו שייתן לו ייעוץ ברפואה משפטית. הזכות לייעוץ מקצועי היא כמו הזכות לייצוג, זה אותו דבר".
"אני מדבר בשם עצמי. אני לא יכול לדבר בשם מה שאחרים חושבים. זאת הגישה שלי. ככה אני חושב שצריך להיות".
"לגמרי. אני לא חותם על תצהיר או חוות דעת שאני לא מסכים להם, ואם חתמתי הרי שאני מסכים להם גם היום".
"אני לא יודע. אני חושב שמאיה פורמן היא רופאה מקצועית והוגנת וישרה, ויש לה את כל התכונות להיות רופאה משפטית טובה. ואני חושב שמי שצריך להגיד את זה, זה מכון לרפואה משפטית ולא אנשים אחרים".
"אני חושב שתצהיר, חוות דעת, כל דבר שהוא בבחינת משהו מקצועי שבעל מקצוע נותן, אפשר לשנות אותו רק אחרי שמביאים עובדות חדשות. אם העובדות לא השתנו, אי אפשר לשנות חוות דעת או תצהיר, ואנחנו לא יכולים לדבר בקולו של אדם אחר".
"אני חושב שמי ששלטון החוק ומי שהצדק חשוב לו צריך לתת לאנשי מקצוע עצמאות. אי אפשר שאנחנו נדבר את דבריו של מישהו אחר מבלי שאנחנו מסכימים להם, גם אם הוא היועץ המשפטי לממשלה".
"כן. זאת הסיבה שאני באתי לשם. היו לי חיים מאוד נוחים מחוץ למכון לרפואה משפטית ובאתי לשם כדי לעשות שינוי. זאת השליחות שלי, זאת הסיבה שאני בעצם נמצא שם. אם אני אי פעם אזכר בגלל משהו שאני עשיתי זה יהיה בגלל זה שאני ניסיתי להפוך את הרפואה משפטית ליותר צודקת וליותר אובייקטיבית ופחות עם השפעות חיצוניות".
"כן, אני מפחד. בטח שאני מפחד. זה לא ימנע ממני לעשות את מה שאני עושה, כן? אני לא הולך להתפשר על המצפון. אבל בטח שאני מפחד, ותראה לאן הגענו שמנהל המכון לרפואה משפטית בישראל, המכון הלאומי, מפחד. בטח".
"מאיפה זה יבוא לי עכשיו?"
"אתה יודע לבד ממה".
"לא".