27 שנות מאבק ושלוש שנים של משא ומתן חשאי בין כל הצדדים, בניצוחו של מזכיר הממשלה היוצא אביחי מנדלבליט, הסתיימו השבוע בהסכם היסטורי שבו אושרה הקמתה של רחבת תפילה משותפת לכל הזרמים הדתיים בישראל, שבה יוכלו נשים וגברים להתפלל יחד.
"כל הצדדים הרוויחו וגם הפסידו בהסכם", טוען עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית. "החרדים האורתודוקסים הרוויחו כי מנהג המקום יישמר ברחבה המקורית, ואנחנו הרווחנו הכרה רשמית בפעם הראשונה בישראל בזרמים קונסרבטיביים ורפורמיים. המתווה מוכיח כי יש יותר מדרך אחת להיות יהודי. מכאן ולהבא יש תשתית לפתרון סוגיות בתחום דת ומדינה ופתח להסכמים עתידיים בנושאים כמו גיור. אומנם חלמנו על יותר, אבל זה הסכם טוב ואנחנו בהחלט מרוצים".
“בהחלט נבקש שמנהיגים יבקרו גם ברחבה החדשה. אני מאמין שעם הזמן זה יהיה חלק מהנוהל הקבוע".
לפי ההסכם, הבאים אל הכותל יוכלו לבחור אם ללכת ימינה אל הרחבה החדשה, הפלורליסטית, שתמוקם בחלקו הדרומי של הכותל, או שמאלה אל הכותל האורתודוקסי. ברחבת הכותל החדשה תונהג תפילה ללא מחיצה, נשים יניחו תפילין ויקראו בתורה, ובנות יוכלו לחגוג בת מצווה בדיוק כמו בר מצווה לבנים. ניהול הרחבה יופקד בידי ועדה שבראשה עומד יו"ר הסוכנות ובה שישה נציגים לתנועות הפלורליסטיות ושישה נציגים ממשרד ראש הממשלה, משרד התפוצות ורשות העתיקות. זוהי המועצה הממלכתית הראשונה שבה מתמנים רשמית נציגי הזרמים הלא אורתודוקסיים. תפעול הרחבה יתוקצב בחמישה מיליוני שקלים בשנה מתקציב משרד ראש הממשלה. רחבת הכותל הישנה תישאר תחת סמכותו של רב הכותל שמואל רבינוביץ' ובסמכות הגופים שניהלו אותה עד כה. טרם נקבע תאריך יעד לפתיחת הרחבה החדשה.
על פי נתונים מן השנים האחרונות שאספו חברי הצוות המייעץ לסוגיית הסדרי התפילה בכותל המערבי, מדי שנה נרשמות מעל עשרה מיליון כניסות למתחם הכותל המערבי. מרבית המתפללים ברחבת הכותל הקיימת נושאים תפילתם במתכונת המכונה אורתודוקסית. עם זאת, ישנם המבקשים להתפלל באורח שונה, על פי זהותם, דרכם ומנהגם.
אחת הקבוצות שניסו להוביל את השינוי לאורך השנים היא נשות הכותל. עבור ארגון הנשים, שנוסד בדצמבר 1989 והגדיר עצמו לאורך השנים כמי שמטרתו "להשיג הכרה משפטית ומעשית בזכותן של נשים להתפלל בקבוצה ובקול, לקרוא מן התורה ולהתעטף בטליתות בעזרת הנשים שבכותל המערבי", מדובר כעת בבשורה של ממש.
הרחבה החדשה תוקם בסמוך לקשת רובינסון, באותו המקום שבו פועלת כיום "עזרת ישראל", רחבת תפילה שהוקמה כפתרון זמני על ידי השר נפתלי בנט באוגוסט 2013 במהלך כהונתו כשר הדתות והשר לענייני ירושלים והתפוצות. הרחבה מהווה את המשכה של רחבת הכותל המוכרת, אך אינה מחוברת אליה.
ארגון נשות הכותל דחה אז את הצעתו של השר בנט להתפלל ב"עזרת ישראל" והאשים אותו כי הוא "מיישר קו עם תפיסת עולמם הקיצונית של רב הכותל והרבנים הראשיים". את הרחבה הן כינו "מרפסת שיזוף המשקיפה מרחוק על הכותל המערבי". בעקבות המשא ומתן ולאחר שינויים, כעת הן הסכימו לקבל את המתווה המוצע. "הציעו לנו את הרחבה שליד קשת רובינסון כבר לפני שנים רבות", מספרת ענת הופמן, יו"ר ארגון נשות הכותל וחברה במאבק מאז תחילתו. "זו רחבה קטנה, מוזנחת, מרוחקת, בתוך אתר ארכיאולוגי בתשלום. הרגשנו שזו הדרה, דחיפה של הנשים לאחורי האוטובוס. אבל אנחנו פרגמטיות, והרחבה המוצעת לנו היום תהיה חדשה וגדולה, אנחנו נהיה חלק בניהול שלה, ואני מאמינה שכמו שאנחנו עברנו תהליך, כך גם עם ישראל יסתגל למציאות חדשה. אצלנו לא יהיה קומנדו צניעות או היטפלות למבקרים. אנחנו נאיר פנים לכל מי שירצה לבוא אלינו“.
לדברי הופמן, במסגרת ההסכם יוקצו כמיליון שקלים לרכישת עשרה ספרי תורה חדשים.
בפסקה החותמת את הדוח של הצוות שייעץ למשא ומתן, נכתב כי "יש בו מסורת ויש בו חידוש; יש בו איזון ויש בו הכרה ושיקוף של מורכבות; יש בו קשב ויש בו תקווה כי הכותל המערבי יחדל מלשמש כזירת מריבות, ויושב לו האופי המלכד ההולם את מעמדו המיוחד עבור העם היהודי כולו, כאתר של ביטוי לאומי ודתי לכיסופים ולתפילה. הלוואי ויהיה בו גם כדי לקרב את השלום הפנימי בתוכנו".
אלא שלמרות הכמיהה לשלום פנימי, ההסכם נחתם חרף התנגדותם של השר אורי אריאל והשרים החרדים אריה דרעי, דוד אזולאי (ש"ס) ויעקב ליצמן (יהדות התורה). זאת אף שאזולאי, השר לענייני דתות, הוא שאמור לחתום על האישורים הנדרשים להליך הבנייה וההקמה. "אם הקונסרבטיבים והרפורמים חושבים שבעקבות ההסכם הזה ייפתח להם פתח רשמי להכניס את הגיור הלא יהודי והנישואים הלא יהודיים במדינת ישראל, הם טועים", טוען מ', גורם בכיר בפוליטיקה החרדית. "גיור רפורמי או קונסרבטיבי ונישואים כאלו הם לא יהודיים. בישראל קובעת רק היהדות האורתודוקסית, וזה לא עומד להשתנות".
גם השר דרעי, שהתנגד להסכם, טען לפני אישורו: "מדינת ישראל מתנהלת על פי היהדות המסורה. כל הבעיה הזאת של הרפורמים והקונסרבטיבים לא הייתה קיימת עד עכשיו במדינת ישראל ואין לי שום כוונה שזה יקרה עכשיו. אין מה להתפשר בעניין".
“מעכשיו בעצם הרחבה המקורית, שהיא הרחבה החשובה לי, תהפוך למבצר שמרני, וכשאגיע להתפלל שם, אהיה עוד יותר מודרת", אומרת גם לאה, המגדירה עצמה פמיניסטית אורתודוקסית. "אם ארצה שינוי, ישלחו אותי לצד השני, שלא מתאים לי. אני לא רוצה להתפלל ב'עזרת ישראל'. אני אישה אורתודוקסית, לי זה לא נותן פתרון. אני תוהה אם מישהו בכלל בדק מהם האחוזים של נשים אורתודוקסיות מודרניות שמגיעות לכותל מול נשים רפורמיות או קונסרבטיביות".
ממשרדו של השר לענייני דתות דוד אזולאי נמסר: "שר הדתות דוד אזולאי מתייחס להחלטת הממשלה בסוגיית נשות הכותל ומבהיר: לא אכריע בנושא הזה. אעלה לנשיא מועצת חכמי התורה, מרן חכם שלום כהן, לקבל את הכרעתו בהתייעצות עם שאר חברי מועצת חכמי התורה. הנושא הובא בפני מרן הרב שלום כהן, שפסק והכריע להצביע נגד החלטת הממשלה וכך היה. כעת, סוגיית שאלת חתימת השר על התקנות היא זו שעומדת על הפרק, ואף היא תוכרע אך ורק על ידי נשיא המועצה וחבריה".
התרעות פיקוד העורף