הוארך מעצרה של המטפלת החשודה בטלטול; "חלה התקדמות בחקירה"

ששי גז, עורך דינה של המטפלת החשודה,שאל בפתח הדיון: "האם אתם בטוחים שיש פה את מקרה הטלטול? האם מצאתם סימן חיצוני לחשד שאתם מייחסים ללקוחה שלי? יש לכם קביעה רפואית שהאירוע נוצר מטלטול, אולי אין עבירה בכלל? זה תיק שלא יוגש בו כתב אישום".

במהלך הדיון אמר נציג המשטרה כי "החשד הסביר מתגבר" וכי "מדובר באירוע חמור ביותר. עילת המסוכנות מתעצמת ועילת השיבוש". הוא ציין כי הוא סבור שחלה התקדמות בחקירה". עו"ד גז הקשה על נציג המשטרה וטען שייתכן ומדובר מדימום שנוצר ממחלה גנטית של האם: "בדקתם את זה שהאמא של הפעוט סובלת ממחלת דם"?.

לסיכום אמר עורך דינה של החשודה: "ליבנו עם הפעוט. מדובר בתיק נדיר ואני בטוח שמדובר במקרה בו לא היתה עבירה. אין את הסימפטומים של הטלטול ואין את סימני אחיזת הידיים".

השופטת כרמית בן אליעזר אמרה עם ההחלטה על הארכת המעצר: "כפי שקבעתי בהחלטות קודמות, קיים חשד סביר הקושר את החשודה למיוחס לה. עיקרו של החשד הסביר הצטבר ועובר לדיון המעצר הקודם, ובחומר החקירה שהצטבר מצאתי כי חשד סביר זה התעבה במידת מה. יחד עם זאת, אעיר כי גם המסמכים הינם אינדיקציות לפעולתו אותם מתבקש היה שהיחידה תעשה עוד קודם. על אף שמערכת המעצר הקודמת לא נוצלה כיאות על היחידה החוקרת, נראה לי כי עוד לא נוטה הכף לטובת שחרור החשודה. מדובר בחשד לעבירה חמורה המלמדת על מסוכנות לא מבוטלת הנשקפת מן החשודה ולא מן הנמנע להזכיר כי בעברה הרשעה דומה".

כזכור בעלת המשפחתון מאזור השרון נעצרה בחשד לגרימת חבלה חמורה לתינוק בן הארבעה חודשים. בחקירתה הודתה אז החשודה בביצוע המעשה וסיפרה כי "הוא לא הפסיק לבכות אז הרמתי אותו על הידיים וניסיתי להרגיע אותו". בבית המשפט טענה אז פרקליטתה, עורכת הדין שירן גולברי ממשרדו של ששי גז, כי "ההודאה נגבתה ממרשתי באיומים ותחת הבטחות". אז גם עלה כי בעברה הרשעה בגין תקיפה וגרימת חבלה חמורה של פעוטה אחרת. בגין אותו אירוע לא ריצתה מנהלת המשפחתון עונש מאסר.

אז טענה התביעה כי התחשבה בהודאה של בעלת המשפחתון בזכות עברה הנקי, בנטילת האחריות על המעשים ובחיסכון בזמנו של בית המשפט. השופטת לב און בגזר הדין ציינה "מעשה אלימות מכל סוג שהוא כלפי ילד אסור הוא לחלוטין שהרי במאזן הכוחות תמיד ידו של הבוגר תגבר ובכך יוסיף סבל לילד, לא ילמדו חכמה ולא דעת באלימות, אלא רק יוסיף מרירות, כעס וניכור, יפגע באמון הילד כלפיו ויהרוס כל חלקה טובה שעוד נשארה בנפשו של הילד".

עוד בגזר הדין התייחסה השופטת לבעלת המשפחתון: "שירות המבחן הציג בפני בהרחבה את נסיבותיה האישיות של הנאשמת (באותה פרשה) אובדנה הפרטי ורצונה להשקיעה בילדה שקיבלה לחזקה, וגדלה לראות בה השלמה לחוסרים הקיימים אצלה". השופטת הטילה בזמנו על הנאשמת 18 חודשי מאסר על תנאי וכן 400 שעות לתועלת הציבור.