"זה קרה אבל זה מאוד נדיר", אמר מן על זימון דקל לבירור. "אחד מסודות כוחה של גלי צה"ל הוא שבמרוצת השנים נתנו לתחנה הזאת סוג של אוטונומיה מקצועית. היו כמה תקריות וכמה אירועים שמזכירים אולי את מה שקורה היום, למשל אריק שרון ואורי דן בלשכת שר הביטחון במלחמת לבנון הראשונה, שביקשו להעביר כל מיני אנשים מתפקידם, למשל דן שילון, שהעז לתאר את המצב בלבנון כפלונטר, ועוד כמה אנשים. אבל באופן כללי בדרך כלל הפוליטיקאים משכו ידיהם מלעסוק בגלי צה"ל, ואגב גם קציני הצבא. גם קצין חינוך ראשי וגם הרמטכ"ל מיעטו להתערב".
למרות זאת הוסיף פרופ' מן: "האויבים הכי גדולים של גלי צה"ל תמיד היו שרי ביטחון ורמטכ"לים, שלא ידעו איך לאכול את העניין. למזלם, היו כאלה שהזכירו להם, מחוץ לצה"ל וגם בתוך צה"ל, שבשורה התחתונה גל"צ תורמת לצבא בהרבה מאוד תחומים ומובנים. כשאני הייתי ראש מחלקת החדשות, עזר ויצמן ומשה ארנס שהיו שרי ביטחון אמרו לי שיסגרו את התחנה. אני הייתי מנסה להסביר לשר ליברמן שסוד הכוח של תקשורת בכלל וגם של גלי צה"ל הוא בפתיחות להצגת מגוון של קולות, כי זה בסופו של דבר תפקידו של שידור ציבורי. ובנוסף במציאות הישראלית חשוב מאוד להכיר יצירות של יוצרים פלסטינים, גם אם האמירות שלהם הן פוליטיות וגם אם הן מקוממות. צריך להכיר את הסביבה שבה אנחנו גרים, את התפיסות של הצד האחר, כדי שנדע על יד מי אנחנו חיים ועם מי אנחנו מתגוררים ומתמודדים, ושכל אחד יחליט אם זה מעודד אותו או מדכא אותו, לפחות צריך להימנע מעיוורון".
בשידור הציבורי סוגיית הרייטינג פחות מטרידה. במציאות הנוכחית של רייטינג ותוכן שיווקי, יש לשיגור הציבורי גיבוי כלכלי שיכול לעשות תוכניות שהן לא רק תוכניות ששואבות רייטינג ומפרסמים. מהבחינה הזאת, זה בעצם סוד ההצלחה, לעשות משהו גם פופולרי וגם איכותי".
התרעות פיקוד העורף